פלייבק | להורדה מכירה | השקט שנשאר | שירי מימון | שיר ארוויזיון
לשמיעת גירסה מלאה של הפלייבק לחץ כאן
השקט שנשאר
הייתי כעיוורת לאור היום
מרוב ההגיון לא נשאר מקום
רועדת לידך והסם שבי עוד לא נגמר
נושמת לי ממך והטעם כבר מר.
המבט אחר והקור חודר
אתה מסתתר, את גופי שובר
המבט אחר והקור חודר
איך עוד יום עובר בלי נשימה.
לילה בא לאט, הזמן נעצר
לילה ואתה השקט שנשאר
רגע אחד נופלת איתך בסוף המשחק.
בערב שוב חומקת מהרחוב
מתוך האפילה מנסה לחשוב עוד קצת עליך
עוברת עוד דקה ארוכה שמרגישה כמו נצח
וריק בלעדיך.
המבט אחר והקור חודר
איך עוד יום עובר בלי נשימה.
שירי מימון (נולדה ב-17 במאי 1981) היא זמרת, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית.
ביוגרפיה
מימון נולדה וגדלה בקריית חיים שבחיפה, לנתן ומזל מימון ממוצא אלג'יראי, יווני, וסורי[1], ולה שלושה אחים.
היא הופיעה לראשונה על במת הפסטיגל ב-1991, כשהייתה בת 10. לאחר הפסטיגל השתתפה בלהקת הילדים "התהילה" והייתה חברה בלהקת הנוער הלאומי אולם הייתה חניכה בקן הנוער העובד והלומד בשכונה[2].
למדה בבית הספר תיכון קריית חיים[3].
את שירותה בצה"ל עשתה מימון בלהקת חיל האוויר, שם פגשה את המנחה העתידי של "כוכב נולד", צביקה הדר, ששימש כבמאי הופעות הלהקה.
לאחר שירותה הצבאי עברה לאילת, שם גרה ועבדה שנה וחצי כברמנית וזמרת במועדון "אקסייט". טרם השתתפותה ב"כוכב נולד" נרשמה לבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה בית צבי, אך ביטלה הרשמתה כשנודע לה על קבלתה לתוכנית.
מוזיקה
מימון התפרסמה לראשונה כאשר הגיעה לנבחרת תוכנית המציאות "כוכב נולד". במהלך התוכנית שרה את השירים "עטוף ברחמים" של ריטה ובשלב חצי הגמר את "כשאת עצובה" של עמיר בניון. מימון העפילה לגמר התוכנית, בו התחרתה מול נינט טייב ושי גבסו. בגמר הפסידה לנינט טייב, והגיעה למקום השני עם הביצוע לשיר של דנה אינטרנשיונל "דון קיחוטה" שכתב והלחין נינו אורסיאנו.
2004–2006: אלבום בכורה
ב-2004 הוציאה מימון את הסינגל הראשון שלה, "עד שתבין אותי". בחנוכה באותה השנה שיחקה במחזמר הילדים "מאמא מיה" בתפקיד הראשי.
בשנת 2005 התחרתה בתחרות הקדם-אירוויזיון עם שירה "השקט שנשאר", וזכתה במקום הראשון. לאחר הקדם הוציאה את קליפ הבכורה שלה לשיר זה (שהיה בהשראת הסרט "שומר הראש" בכיכובה של ויטני יוסטון). מימון ייצגה עם "השקט שנשאר" את ישראל באירוויזיון 2005 שנערך ב-21 במאי 2005 בקייב שבאוקראינה, והגיעה למקום הרביעי (זהו הדירוג הגבוה ביותר שהגיעה אליו מדינת ישראל בתחרות בשנים 1999–2017). בעקבות ההצלחת השיר נבחרה מימון לייצג את ישראל בפרויקט המוזיקה של חברת EMI שנקרא Global One. סינגל הבכורה מאלבום זה נקרא "תמשיך ללכת", בו התארח הראפר אורטגה.
ביולי 2005 הוציאה מימון סינגל שלישי, "אהבה קטנה", וגם לשיר זה צולם קליפ והשיר היה לאחד השירים הבולטים באותה שנה. בתחילת חודש ספטמבר 2005 יצא אלבום הבכורה של מימון, "שירי מימון", האלבום זכה להצלחה מסחרית רבה ובחודש פברואר 2006 קיבלה מימון אלבום זהב, על מכירת 20,000 עותקים מאלבומה. ההענקה נערכה במועדון "זאפה", בהופעת הבכורה שלה, שפתחה את סיבוב ההופעות שלה ברחבי הארץ. חודש לאחר יציאת האלבום, באוקטובר 2005, הוציאה את הסינגל הרביעי, "כמה פעמים". בינואר 2006 הוציאה את הסינגל החמישי והאחרון מאלבום הבכורה, "לאן שלא תלכי".
מימון זכתה בתואר "אשת השנה במוזיקה" בטקס אנשי השנה 2005, ובתואר "זמרת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג'. השיר "השקט שנשאר" נבחר כשיר השנה. בחנוכה 2005 השתתפה מימון בפסטיגל "גיבורי על", בו ביצעה את שיר הנושא בחלקו הראשון ובחלק האמנותי שרה שלושה משיריה באלבום: "אהבה קטנה", "השקט שנשאר" ו"לאן שלא תלכי".
2007–2008: אלבום שני ואלבום בינלאומי, MTV אירופה
ב-10 בדצמבר 2007 הוציאה מימון את הסינגל הראשון מתוך אלבומה השני, "יותר טוב לסלוח", לו צולם גם קליפ. האלבום השני, "רגע לפני ש…" יצא ב-10 בינואר 2008. ב-4 בפברואר 2008 יצא הסינגל השני מתוך האלבום, "כשהלכת". ב-26 במרץ יצא הסינגל "תאהבי קצת את עצמך", וב-24 ביוני יצא הסינגל "ורציתי שתדעי", לו צולם גם קליפ שעורר ביקורות רבות עקב נשיקה בין מימון לבין בת אחרת[4]. בחודש ספטמבר 2008 זכתה מימון בתואר זמרת השנה מטעם ערוץ הילדים, בטקס נבחרי הילדים, ומטעם ראש 1. בין החודשים דצמבר 2008 לינואר 2009 השתתפה מימון בפסטיגל, בו היא שרה את שיר הנושא, "תפוס ת'פסטיגל", שיר בחלקו הראשון של המופע, "אשיר לך" שאיתו זכתה במקום השני, ואת "חלק ממך" בחלקו השני של המופע. בחודש אוגוסט 2009 שיתפה מימון פעולה עם הדי-ג'יי סקאזי, והוציאה יחד איתו סינגל בשם "אני ארדוף אותך".
בינואר 2008, במקביל לאלבום הישראלי השני של מימון, הוקלט אלבום בינלאומי בשם "Standing on My Own". אותו היא השיקה באותו הזמן של האלבום הישראלי, על אף שהוא לא יצא לחנויות בארץ ובעולם ונגנז מאוחר יותר. מימון הייתה מועמדת לתואר "Europe's Favorite Act"(אנ') של טקס EMA האירופאי של ערוץ MTV בנובמבר 2008. זוהי הפעם הראשונה בה אמן ישראלי התמודד והשתתף בטקס זה[5]. ב-4 בנובמבר יצא לתחנות הרדיו השיר אותו שרה מימון בטקס, שיר חדש שהוקלט במיוחד למאורע, שנקרא "חלק ממך". לשיר גם הופקה גרסה אנגלית שאותה ביצעה מימון בטקס – "Now That You're Gone". בקטגוריה זו בטקס הגיעה מימון אל המקום השלישי מתוך חמשת המתמודדים הסופיים (ואף עקפה את זוכה האירווזיון לאותה שנה, דימה בילאן)[6]. בנוסף ב-2007, מימון ניצחה בתואר "Best Israeli Act"(אנ') של טקס EMA האירופאי של ערוץ MTV בנובמבר 2008, כשזו השנה הראשונה בה הקטגוריה הייחודית זו לאמן/אמנית ישראלי/ת נפתחה בטקס האירופאי.
2009–2012: אלבום ומופע משותף
בחודש דצמבר 2009, הודיעה מימון על שיתוף פעולה עם הזמר שמעון בוסקילה, והעלתה איתו מופע משותף שהכיל הן שירים שלה והן של בוסקילה. לכבוד המופע נכתב שיר חדש בשם "גשם שיבוא". השיר יצא כסינגל ונכלל במופע המשותף. המופע רץ ברחבי המדינה מחודש מרץ 2010, מעל ל-300 פעמים. סינגל נוסף מהמופע שיצא בחודש אוגוסט הוא גרסתם של מימון ובוסקילה לשיר "שיר תקווה".
לרגל 90 שנים להקמתה של קרן היסוד לקח הארגון את מימון כפרזנטורית במסע פרסום ברחבי דרום אמריקה, ובכך מימון הופיעה בשנת 2010 ברחבי דרום-אמריקה עם שיריה, שירים נוספים בעברית (כדוגמת "ירושלים של זהב" ו"התקווה") וקאברים לשירים בספרדית (בהם שירים של מרסדס סוסה), בארגנטינה (ב"גראן רקס" כדוגמה), בברזיל, אורוגוואי ועוד.
ב-31 במרץ 2011 הוציאה מימון אלבום הופעה חיה במסגרת המופע עם שמעון בוסקילה, מתוך הופעה שהוקלטה בדצמבר ברדינג 3. לרגל צאת האלבום, יצא סינגל נוסף מהמופע, "עד סוף העולם". ב-2 ביוני, 10 בספטמבר 2011 וב-16 ביוני 2012 הופיעו השניים בתיאטרון קיסריה, מול 3,500 צופים[7]. ב-1 באוגוסט הוציא הצמד סינגל נוסף, שיר חדש, "ימים מאושרים". בספטמבר זכה האלבום המשותף למעמד אלבום זהב, לאחר שנמכר במעל 30,000 עותקים. הצמד זכה גם בתואר "הרכב השנה" לשנת תשע"א ברוב תחנות הרדיו בארץ, ביניהן גם גלגלצ ורשת ג'. ב-15 במאי 2012, יצא סינגל חמישי ואחרון מהמופע, "כמה אהבה" לרגל סיום ההופעות המשותפות, שלווה בקליפ מסע. בתאריך 27 בינואר 2013 זכה האלבום למעמד אלבום פלטינה. במקביל השתתפה מימון באלבומו של מתי כספי "נפש תאומה", וחידשה יחד איתו את הדואט "סמבה לשניים".
2012–2014: אלבום חמישי וסיבוב הופעות רביעי
ב-30 באוגוסט 2012 יצא אלבום הסולו השלישי של מימון, "שלג בשרב". קדמו לו הסינגלים "שלג בשרב" שיצא ב-6 ביוני ו"מחכה שתשוב" שיצא ב-24 ביולי. לאחר צאת האלבום, יצא הסינגל השלישי, "בסוף יום" ב-9 בספטמבר. הסינגל הרביעי, "לאישה שהייתה", יצא ב-11 בנובמבר והסינגל החמישי והאחרון, "כמה את יפה", יצא ב-5 בפברואר 2013. באותה שנה מימון השתתפה בפעם השלישית בפסטיגל ובו ביצעה את שיר הנושא והתחרתה בתחרות השירים עם השיר "שרה מהלב".
ב-12 ביוני 2013, יצא סינגל נוסף למופע המשותף של שירי מימון ושמעון בוסקילה (השישי במספר), "תמיד איתי". הסינגל יצא לקדם מסע הופעות נוסף של הצמד. כעבור שבועיים מצאתו, הגיע למקום השלישי במצעד של רשת ג' והוביל את מצעד ההשמעות השבועי.
בינואר 2014, התארחה מימון בשיר "לראות הפוך", באלבום "לב חופשי" של הזמר מוקי. במרץ 2014 החלה מימון בסיבוב הופעות חדש, עליו זכתה למחמאות ותשבחות רבות מצד המבקרים[8][9]. בסוף אותה שנה, אף זכתה בתואר "המופע הישראלי של השנה", מטעם עכבר העיר.
2014–הווה: אלבום שישי
ב-21 באוגוסט 2014 הוציאה מימון סינגל חדש, "מי שפוי מי משוגע", וב-16 בספטמבר יצא הקליפ לשיר[10]. ב-25 בינואר 2015 הוציאה מימון את הסינגל "זכוכיות". השיר היה לשיר העשירי המושמע ביותר באותה שנה, וכן הגיע למקום העשירי במצעד השנתי של רשת ג' ולמקום ה-28 במצעד השנתי של גלגלצ. ב-23 ביולי הוציאה את הסינגל "אוויר".
ב-26 בינואר 2016 הוציאה מימון סינגל קאבר ל-"Chandelier" של הזמרת סיה, לאחר שנבחר על ידי מעריציה של מימון ברשתות החברתיות. הסינגל הוקלט בהופעה חיה וזכה לביקורות חיוביות ואוהדות ממבקרי מוזיקה ומהקהל. בדצמבר 2016 נבחרה להוביל את קמפיין "רוצה. שווה. יכולה" של ערוץ הילדים לשוויון זכויות ולהעצמה נשית בקרב ילדים וילדות, ובמסגרתו ביצעה את שיר הקמפיין "תאמיני לי".
ב-6 בספטמבר 2017 הוציאה מימון את הסינגל "יש לי הכול", וב-23 באוקטובר יצא הווידאו קליפ לשיר. ב-2 בדצמבר, הופיעה מימון עם הדיג'יי והיוצר קייגו בהופעתו בישראל, וביצעה את "It Ain't Me". ב-11 בינואר 2018 הוציאה מימון את הסינגל "אחותי". לסינגל לווה קליפ, בו היא מופיעה עם אחותה הגדולה. בקליפ משתתפות אחיות נוספות, אשר נבחרו על ידי מימון עצמה, לאחר שביקשה מעוקביה ברשתות החברתיות לשלוח אליה סיפורים וחוויות בין אחיות[11].
ב-22 במאי 2018 הוציאה מימון את הסינגל "ככה פשוט"[12]. ב-13 באוגוסט 2018 הוציאה את הסינגל "אהבה מקוללת". בסמוך לכך, כתבה והלחינה עם אבי אוחיון את השיר "כבר סלחתי", שנכלל באלבומה ה-3 של נסרין קדרי, לומדת ללכת[13].
ב-12 במרץ 2019, הוציאה מימון את הסינגל "נשימה". ב-22 ביולי 2019, הוציאה מימון את השיר "האם זה להתראות", מתוך "לנצח נשאר" – ערב לזכרו של אמיר פרישר גוטמן, שנערך ביום השנה השני לפטירתו. ב-7 באוקטובר 2019, הוציאה מימון גרסת כיסוי לשיר "לשוב הביתה" של ישי ריבו, כפסקול הסרט "מחילה", שבו גם השתתפה[14].
ב-1 בינואר 2020, הוציאה מימון את הסינגל "ויטני", ולווה בקליפ שצולם בשני טייקים בלבד. ב-16 במרץ 2020, השתתפה בשיר "הכוכבים בוכים בלילה" ביחד עם הזמר דודו אהרון במסגרת הפרויקט המוזיקלי של צמד המפיקים והיוצרים דולי ופן[15]. ב-10 ביוני 2020, הוציאה מימון את אלבומה השישי, "נשימה", כשמונה שנים לאחר אלבומה הקודם, אותו הקדישה לגיטריסט שלה יונתן פריג' שנפטר שבוע קודם ליציאת האלבום[16]. יחד עם האלבום, יצא הסינגל "עד שתגדל".
בנובמבר 2020 הוציאה דואט באנגלית עם רד בנד, בשם "Let Me Down".
בשנת 2021 הוציאה את "טיפה". ב-25 באוקטובר 2021 הוציאה יחד עם אקו ואניה בוקשטיין את השיר "בנות" שכתבו השלוש, והלחינו מימון ובוקשטיין יחד עם המפיק המוזיקלי ג'ורדי.
בפברואר 2022 הוציאה את השיר "גן עדן". ביולי 2022 הוציאה את השיר "בא מזמן לזמן".
בפברואר 2023, בסמוך ללידת ביתה אמה, הוציאה את השיר "אמא". באפריל אותה השנה, הופיעה בטקס הדלקת המשואות[17]. באוגוסט 2023 הוציאה את השיר "רגל על רגל", אותו כתבה והלחינה יחד עם אור מילשטוק ועמרי קסטן.[18] השיר הגיע למקום החמישי במצעד השבועי של מדיה פורסט.[19] ב-10 בספטמבר הוציאה את השיר "שקוף" יחד עם אבי אבורומי, שהגיע למקום השמיני במצעד השבועי של מדיה פורסט.[20]
בשנת 2023, במהלך מלחמת "חרבות ברזל", הקליטה מימון יחד עם תמיר גרינברג גרסת כיסוי לשיר, "Coming Home", משנת 2010, שבוצע על ידי ההרכב דידי – דירטי מאני והזמרת סקיילר גריי. הקליפ המלווה את השיר צולם, לצד בני משפחות החטופים, במיצג 'אורות של תקווה', הממוקם ברחבת היכל הפיס ארנה ירושלים.[21][22]
משחק והנחיה
ב-2004 השתתפה מימון במחזמר "מאמה מיה!", והצטרפה לצוות המנחים של תוכנית הנוער היומית "אקזיט" של ערוץ 10, לצד עפר שכטר, מלי לוי, יעל גולדמן ואסי עזר.
במרץ 2006 החלו שידורי הטלנובלה "ילדות רעות" בערוץ המוזיקה 24, בה גילמה מימון את דמותה של מאיה גולד, זמרת מוכשרת בחברת התקליטים "מונוקול", המנסה לשמור על מעמדה ועל זוגיותה המסובכת תוך ניסיון לטפל באחיה שמכור לסמים. בנוסף שיחקה בסרט "NO אקזיט" ביחד עם מנחי התוכנית "אקזיט" בקיץ 2006. במאי 2006 עלה בתיאטרון הבימה מחזמר המבוסס על הסרט "הלהקה" בהשתתפותה של מימון. במחזמר גילמה את דמותה של נעה, אותה גילמה בסרט דפנה ארמוני. המחזמר זכה לתשבחות רבות, ולמעלה ממאה אלף צופים צפו בו. המחזמר ירד מהבמה בחודש נובמבר 2007 לאחר כ-200 הצגות.
ב-8 במרץ 2011 הנחתה מימון את הקדם-אירוויזיון, לצד אקי אבני[23].
מימון השתתפה ארבע פעמים בפסטיגל – פעם אחת כאחת מילדי הפסטיגל בשנת 1991 ושלוש פעמים בתור חלק מהקאסט הראשי: ככוכבת אורחת בשנת 2005 ופעמיים כדמות ראשית – ב-2008 (בו זכה השיר אותה ביצעה, "אשיר לך" במקום השני בתחרות) וב-2012. בשלוש הפעמים מימון ביצעה את שיר הנושא של הפסטיגל בפתיחת המופע, ואת שיריה בחלקו השני. בשנת 2020 השתתפה מימון בפסטיגל בפעם החמישית שלה (ארבע פעמים בתור משתתפת ראשית ופעם אחת כילדת פסטיגל).
במאי 2013 החלה לשמש כשופטת בתוכנית "אקס פקטור ישראל" המשודרת בערוץ 2[24], והייתה המנטורית של נבחרת הבוגרים בעונה הראשונה, והמתמודדת מקבוצתה רוז פוסטאנס זכתה במקום הראשון בתחרות. בדצמבר 2013 השתתפה במחזמר לחג החנוכה "אלאדין ויסמין", יחד עם הראל סקעת ואלי יצפאן, ובו גילמה את יסמין.
ב-2015 השתתפה בעונה השנייה של "אקס פקטור ישראל", והייתה המנטורית של נבחרת הבנות, והמתמודדת מקבוצתה אנה טימופיי הגיעה למקום השלישי בתחרות. בספטמבר 2015, החלה מימון לגלם את אווה פרון בהצגה "אוויטה" של תיאטרון "הבימה", לצד אקי אבני ורן דנקר. בסוף אותה שנה זכתה ההצגה בתואר "הצגת השנה" מטעם עכבר העיר. באוקטובר 2016 קיבלה מימון את פרס שחקנית השנה ע"ש אלה דן, בטקס השנתי של תיאטרון "הבימה", על משחקה בהצגה "אוויטה". מימון השתתפה בהצגה כ-200 פעמים, עד שירדה במרץ 2017.
בין החודשים אוקטובר 2017 לפברואר 2018 השתתפה מימון בעונה השלישית של "אקס פקטור ישראל", בתור המנטורית של נבחרת הבנות.
מימון לוהקה לתפקיד הראשי במחזמר "שיקגו" בברודוויי, ומילאה אותו במשך שבועיים מה-21 בספטמבר 2018[25]. המחזמר בכיכובה הוצג גם בישראל, מ-7 במרץ עד ל-11 במרץ 2019 בהיכל התרבות בתל אביב[26]. ב-28 ביוני 2018 פורסם שמימון עזבה את תפקידה כשופטת בתוכנית "אקס פקטור ישראל" כדי לעבור לשפוט בתוכנית של הערוץ המתחרה, "הכוכב הבא לאירוויזיון"[27], והשתתפה בעונות 6–7 של התכנית, בשנים 2018–2020.
ב-2019 הופיעה בתפקיד ראשי בסרטם של גיא עמיר וחנן סביון "מחילה" וגם שרה את שיר הנושא של הסרט, "לשוב הביתה" (חידוש לשירו של ישי ריבו)[28]. ב-2021 השתתפה בסדרת הדרמה "השוטרים" שמבוססת על פרשת השוטרים הנוקמים, לצידם של צחי הלוי, שני כהן, אלי פיניש, דניאל גד ועוד[29]. החל משנת 2022, מדובבת שירי את החסידה בפרסומות של קופת חולים לאומית שירותי בריאות.
משנת 2023 החלה מימון להיות חלק מהפאנל בתוכנית המציאות "רואים את הקול" בקשת 12[30]
ישראל השתתפה בתחרות הזמר של האירוויזיון עד כה 45 פעמים (ובגמר 38 פעמים), החל מהצטרפותה לראשונה ב-1973, כאשר הזמרת אילנית נשלחה כנציגתה בתחרות עם השיר "אי שם".
מאז הצטרפותה, נעדרה ישראל מהתחרות 5 פעמים: ב-1980, 1984, 1994, 1996 וב-1997. ישראל זכתה 4 פעמים בתחרות זו ב-1978, 1979, 1998 ו-2018 ונמצאת במקום השביעי בטבלת הזכיות של התחרות בכל הזמנים.
ישראל היא אחת מארבע המדינות היחידות (האחרות הן ספרד, לוקסמבורג ואירלנד), שזכתה בתחרות יותר מפעם אחת ברציפות.
היסטוריה
בשנת 1972 קיבלה הזמרת אילנית הצעה לייצג את גרמניה בתחרות הזמר של האירוויזיון, שהתקיימה באותה השנה בבירת סקוטלנד, אדינבורו. כאשר אילנית ואמרגנה (ובעלה לשעבר) שלמה צח עיינו בתקנון של התחרות, הם ראו כי ברשימת המדינות הזכאיות להשתתף נמצא גם שמה של ישראל, זאת מתוקף היותה של רשות השידור חברה באיגוד השידור האירופי. השניים פנו ליצחק שמעוני ורחל סופר מרשות השידור וביקשו לייצג את ישראל בתחרות[1]. כיוון שההרשמה לתחרות באדינבורו נסגרה, הצטרפה ישראל לתחרות שנה לאחר מכן, שהתקיימה בלוקסמבורג.
מאז השתתפה ישראל בתחרות 45 פעמים, מתוכן זכתה ארבע פעמים והיא נמצאת במקום השביעי ברשימת שיאניות הזכיות בכל הזמנים של התחרות, כאשר לפניה נמצאות שיאניות הזכיות בתחרות אירלנד ושוודיה עם שבע זכיות כל אחת, ולאחר מכן לוקסמבורג, צרפת, הממלכה המאוחדת והולנד עם חמש זכיות כל אחת. זכיותיה של ישראל היו: בפעם הראשונה ב-1978 עם השיר "אבניבי" אותו ביצעו יזהר כהן ולהקת "אלפא-ביתא" (כתיבה: אהוד מנור מלחינה: נורית הירש), בפעם השנייה ב-1979 עם השיר "הללויה" אותו ביצעה להקת "חלב ודבש" עם הסולנית גלי עטרי (כתיבה: שמרית אור מלחין: קובי אשרת), בפעם השלישית ב-1998 עם השיר "דיווה" אותו ביצעה דנה אינטרנשיונל (כתיבה: יואב גינאי מלחין: צביקה פיק) ובפעם הרביעית ב-2018 עם השיר "Toy" אותו ביצעה נטע ברזילי (כתיבה: דורון מדלי וסתיו בגר מלחינים: דורון מדלי וסתיו בגר).
12 פעמים הצליחה ישראל להתברג לחמשת המקומות הראשונים בגמר התחרות, ו-21 פעמים התברגה לאחד מעשרת המקומות הראשונים. ישראל הגיעה למקום השני פעמיים בתולדותיה: ב-1982 עם השיר "הורה" אותו ביצע אבי טולדנו (כתיבה: יורם טהרלב מלחין: אבי טולדנו) וב-1983 עם השיר "חי" אותו ביצעה עפרה חזה (כתיבה: אהוד מנור, מלחין: אבי טולדנו), פעמיים בתולדותיה הגיעה ישראל למקום השלישי: ב-1991 עם השיר "כאן" אותו ביצעו אורנה ומשה דץ (כתיבה והלחנה: עוזי חיטמן) וב-2023 עם השיר "Unicorn" אותו ביצעה נועה קירל (כתיבה והלחנה: נועה קירל, דורון מדלי, מאי ספדיה וינון יהל). פעמיים בתולדותיה הגיעה ישראל למקום הרביעי: ב-1973 עם השיר "אי שם" אותו ביצעה אילנית (כתיבה: אהוד מנור מלחינה: נורית הירש) וב-2005 עם השיר "השקט שנשאר" אותו ביצעה שירי מימון (כתיבה: פיני ארונבייב ואייל שחר מלחין: פיני ארונבייב) ופעמיים הגיעה למקום החמישי: ב-1985 עם השיר "עולה עולה" אותו ביצע יזהר כהן (כתיבה: חמוטל בן זאב מלחין: קובי אשרת) וב-1999 עם השיר "יום הולדת" אותו ביצעה להקת "עדן" (כתיבה והלחנה: ג'קי עובד, גבריאל בטלר, יעקב למאי ומשה דץ).
ישראל היא אחת המדינות היחידות בתחרות, יחד עם שווייץ (שזכתה באירוויזיון הראשון שהתקיים בארצה), ספרד, לוקסמבורג ואירלנד, שזכתה בתחרות שהתקיימה על אדמתה.
המקום הגרוע ביותר של ישראל בגמר תחרות אירוויזיון הוא המקום ה-24 עם 4 נקודות בלבד, אליו היא הגיעה בתחרות בשנת 1993 עם השיר "שירו" של להקת "שירו" עם הסולנית שרה'לה שרון. עם זאת, ישראל היא אחת המדינות היחידות שמעולם לא הגיעה למקום האחרון בתחרות ולא סיימה מעולם את גמר התחרות עם אפס נקודות. עם זאת, באירויזיון 2019 קיבל השיר שייצג את ישראל לראשונה אפס נקודות מהשופטים (לאחר שהצבעתה של בלרוס נפסלה), ורק הצבעת הקהל מנעה את הצבתו במקום האחרון.
מראשית ימיה באירוויזיון ועד סוף שנות ה-90 כמעט תמיד הצליחה ישראל להתברג למקומות מכובדים בתחרות ומצאה עצמה לא מעט פעמים בחלק העליון של הטבלה. המצב השתנה במהלך שנות ה-2000 שבו לא הצליחה ישראל להתברג למקומות גבוהים ואף כשלה פעמים רבות להעפיל לגמר משלב חצי-הגמר, אך באמצע העשור השני השתפר מצבה של ישראל באירוויזיון והיא הצליחה לעלות לגמר. מהחלת שלב חצאי-הגמר בשנת 2004 הצליחה ישראל להעפיל לגמר התחרות בשנים 2005, 2008, 2009, 2010, 2015, 2016, 2017, 2018, 2021 ו-2023. ב-2006 התקבלה ישראל ישירות לגמר בזכות המיקום הגבוה בשנה הקודמת וב-2019 מקומה של ישראל בגמר מובטח בתור המדינה המארחת. לאחר ארבע שנים רעות (2011–2014) שבהן לא הצליחה ישראל להעפיל לגמר, הוחלט ב-2015 כי הזמר שייצג את ישראל באירוויזיון ייבחר במסגרת תוכנית המציאות "הכוכב הבא" (ששינתה שנה לאחר מכן את שמה ל"הכוכב הבא לאירוויזיון"), אשר תשמש כמעין תחליף לתחרות הקדם-אירוויזיון. התוכנית הוכיחה את עצמה, וכל הנציגים שנשלחו דרכה לאירוויזיון הצליחו להעפיל לגמר ואף לסיים במקומות מכובדים – בהם, נטע ברזילי עם השיר "Toy", שזכתה במקום הראשון בחצי הגמר ובגמר. מאז ראשית הנהגת חצאי-הגמר בשנת 2004, הישגה הטוב ביותר של ישראל בגמר תחרות האירוויזיון עד שנת 2017 היה השיר "השקט שנשאר" אותו ביצעה שירי מימון וזכה במקום הרביעי בגמר התחרות עם 154 נקודות. הדבר השתנה בשנת 2018 כאשר זכתה ישראל במקום הראשון עם 529 נקודות עם השיר "Toy" אותו ביצעה נטע ברזילי (כתיבה והלחנה: דורון מדלי וסתיו בגר). בשנת 2005 נערך בקופנהגן, דנמרק, מופע מיוחד לכבוד שנת היובל לתחרות, בה הונהגה מיני-תחרות לבחירת שיר היובל באירוויזיון. לאחר הצבעה באתר האינטרנט של האירוויזיון, הצליח השיר "דיווה" של דנה אינטרנשיונל להתברג לרשימת "14 השירים האהובים בכל הזמנים" ולהשתתף בתחרות. באותו הערב הגיעה דנה אינטרנשיונל למקום ה-13 עם 39 נקודות בסיבוב חצי-הגמר. למקום הראשון, כפי שהיה צפוי בכל ההימורים, זכה השיר "Waterloo" של להקת אבבא, שזכה בשנת 1974.
כאשר נבחר השיר שייצג את ישראל באירוויזיון 2020 – Feker Libi, שלא התקיים בסופו של דבר, הוא היה אמור להיות השיר הראשון בתחרות המכיל בתוכו מילים באמהרית.
אירוח וארגון התחרות
- ב-1979, התקיימה לראשונה תחרות הזמר של האירוויזיון ביבשת אסיה – בבירת ישראל, ירושלים. התחרות הייתה הראשונה שהתקיימה מחוץ לאדמת אירופה והאחרונה שנערכה בחודש מרץ. התחרות הייתה אחת מהפקותיה הראשונות של הטלוויזיה הישראלית שצולמו ושודרו בצבע. שידורים בצבע היו נהוגים ברחבי אירופה כבר שנים מספר קודם לכן (האירוויזיון הראשון שצולם בצבע היה בלונדון 1968), אולם הטלוויזיה הישראלית שידרה באותה תקופה בשחור-לבן בלבד, למעט מיוחדים, שהועברו גם לחו"ל, בהם ביקור נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בישראל. לצורך הפקת תחרות האירוויזיון שכרה רשות השידור מצלמות צבעוניות, 65 מיקרופונים וציוד מיוחד אחר. התפאורה נשלטה באמצעות מחשב בטכנולוגיה שיושמה בישראל לראשונה, ולקראת האירוע נמכרו טלוויזיות צבעוניות רבות ברחבי המדינה. בתחילת 1979, העריכו כי בישראל כבר היו כמאה אלף מכשירי טלוויזיה צבעונית, וזאת למרות כי היה מדובר בשידור חד-פעמי בצבע.[2] בעת הכנות ישראל לתחרות, גורמים חרדים מחו והביעו התנגדות לאירוח התחרות בישראל עקב חילול שבת, שכן התחרות מתקיימת במוצאי שבת, אולם החזרה הגנרלית, על פי כללי התחרות, חייבת להתקיים בשבת בבוקר.[3] התנגדותם של האורתודוקסים לקיום התחרות הביאה להתחזקות דרסטית של אנשי ואמצעי ביטחון.
- ב-1999, אירוח תחרות האירוויזיון התקיימה בפעם השנייה בישראל. התחרות הייתה הראשונה בה הנחו את התחרות שלושה מנחים והיא נותרה, עד אז, התחרות שנערכה בתאריך המאוחר בשנה (ב-29 במאי) מבין כל תחרויות האירוויזיון לאורך השנים. בשנת 2010 נורווגיה אירחה שוב בתאריך זה. בעת ארגון התחרות, חוגים פוליטיים דתיים שמרנים התנגדו בתוקף, כמו ב-1979, לקיום התחרות בישראל עקב חילול שבת שכן עתידה הייתה התחרות להתקיים בשבת ועקב זכייתה של ישראל בשנה הקודמת עם הזמרת הטרנסג'נדרית דנה אינטרנשיונל, שכן הם מחו על בחירתה כנציגת ישראל ב-1998.[5] עם זאת, ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט, הביע מעל לכל במה את תמיכתו בקיום התחרות בירושלים. אולמרט, שהיה הפוליטיקאי הראשון שבירך את דנה אינטרנשיונל בשידור חי, היה גם בין שני בעלי התפקידים הפוליטיים היחידים שכיבדו את האירוע בבואם (השני היה יו"ר הכנסת, דן תיכון). קושי נוסף בו נתקלה רשות השידור היה שמארגני התחרות הטילו ספק ביכולתה הכלכלית של הטלוויזיה הישראלית לארגן התחרות וביכולתה של ישראל למתן הסובסידיות הנדרשות. רשות השידור ניסתה למצוא פתרון לצמצום תקציב ארגון התחרות, והציעה לאיגוד השידור האירופי לוותר על ליווי השירים על ידי תזמורת. בפעם הראשונה בתולדות התחרות אישר איגוד השידור האירופי לוותר על ליווי השירים על ידי תזמורת חיה באולם, ובלבד שאף אחת מהמדינות הנוטלות חלק בתחרות תביע התנגדות להצעה. הדבר שימש תקדים לתחרויות הבאות, ומאז 1999 לא היה עוד ליווי של תזמורת בתחרויות.
- ב-2019, התקיימה התחרות, בפעם השלישית, בשטחה של ישראל. לאחר זכייתה של ישראל באירוויזיון 2018, ראש הממשלה בנימין נתניהו כתב בחשבון האינסטגרם שלו "לשנה הבאה בירושלים".[6][7] בדומה לתחרויות ב-1979 ו-1999, גם כאן חוגים פוליטיים-דתיים שמרנים הביעו התנגדות לקיום התחרות ודרשו מניעת חילול שבת בכל הקשור לארגון התחרות. ב-14 במאי 2018, סגן שר הבריאות וחבר הכנסת מטעם סיעת יהדות התורה יעקב ליצמן, שלח מכתב בקשה למשרד התיירות, משרד התקשורת ומשרד התרבות והספורט, למנוע חילול שבת באירוויזיון 2019.[8][9] ב-25 ביוני 2018, פורסם כי הרב הראשי לירושלים אריה שטרן, לוחץ על שרת התרבות והספורט, מירי רגב, למנוע את אירוח התחרות בירושלים ובמידת הצורך אף לשקול ויתור אירוח התחרות בישראל.[10] בתגובה, משרד התרבות והספורט הבהיר כי הנושא אינו בסמכותה של השרה. בנוסף להתנגדות גורמים דתיים בישראל, ימים ספורים לאחר זכייתה של ישראל, קמו מצד מדינות קריאות לחרם על התחרות שעתידה להתקיים בישראל: איסלנד, ששקלה אם ליטול חלק בתחרות לאחר שכ-26 אלף איש חתמו על עצומה מקוונת הקוראת להחרים את האירוויזיון עקב העימותים עם הפלסטינים.[11][12][13] גם הלורד ראש העיר של דבלין, מיהאל מק דונקה, שכניסתו לישראל אסורה, קרא להחרים את האירוויזיון בישראל, וטען כי אירלנד צריכה לגלות סולידריות עם העם הפלסטיני.[14][15] אולם, אירלנד ואיסלנד אישרו כי הן ייקחו חלק בתחרות ב-2019.[16] סוגיה נוספת שעלולה הייתה להוביל לביטול התחרות בישראל היא החשד להעתקת השיר הישראלי המנצח. ב-3 ביולי 2018, דווח בתוכנית ערב טוב עם גיא פינס כי תאגיד יוניברסל מתכנן להגיש תביעה נגד יוצרי השיר הישראלי בטענה להפרת זכויות יוצרים, על העתקה, לכאורה, משירם "Seven Nation Army" של להקת הווייט סטרייפס.[17] טרם נודע האם התביעה תוגש, אך היה ויקבע שהשיר הועתק, עלולה הייתה זכייתה של ישראל להילקח רטרואקטיבית, שכן רק שירים מקוריים רשאים ליטול חלק בתחרות וכי סביר יהיה להניח כי תילקח מישראל הזכות לארח את התחרות. איגוד השידור האירופי הגיב לדיווח באומרו "אין לנו זמן לעסוק בשמועות, אנחנו נערכים לאירוויזיון בישראל".[18] תאגיד השידור הישראלי נתקל במספר קשיים לקיום התחרות ב-2019 בישראל, בהם התערבותם של גורמים פוליטיים בארגון ובהכנות לתחרות, חוק פיצול חטיבת החדשות של התאגיד (שבוטל בסופו של דבר, כדי לאפשר את קיום התחרות בישראל) וכן בעיות תקציב של תאגיד השידור הישראלי, שנפתרו ברגע האחרון בעקבות הסכם עם משרד האוצר.[19] התחרות ב-2019 הייתה מן המושקעות בתולדות התחרות[דרוש מקור].
- למרות זכייתה של ישראל באירוויזיון 1979, ישראל נמנעה מאירוח האירוויזיון בשנית עקב בעיות כלכליות של רשות השידור.
תהליך בחירת השיר הישראלי
- בשנים 1973, 1974, 1975, 1976, 1977, 1990, 1998, 1999, 2000, 2002, 2012 ו-2023 השיר והאמן נבחרו על ידי ועדה פנימית של רשות השידור או של תאגיד השידור הישראלי.
- בשנים 1978 ו-1979 השיר והאמן אשר נשלחו לתחרות נבחרו במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי, והדבר חייב את הקדמת הפסטיבל מיום העצמאות לחודשי החורף. ב-1980 נערך גם כן פסטיבל הזמר והפזמון, אבל אז כבר היה ידוע כי ישראל לא תיטול חלק בתחרות באותה שנה.[20]
- בשנים 1981, 1982, 1983, 1985, 1986, 1987, 1989, 1991, 1992, 1993, 1995, 2001, 2005, 2006, 2011 ו-2013 השיר נבחר בתחרות הקדם-אירוויזיון, שבה נבחר שיר אחד מתוך 11 עד 16 שירים מוצגים, בשיטה דומה לתחרות האירוויזיון עצמה. ביישובים שונים בישראל ישבו צוותי שיפוט והעניקו 1–12 נקודות לעשרת השירים הטובים ביותר בעיניהם כאשר ה"קדם-אירוויזיון" הראשון התקיים בשנת 1981. ברוב השנים הקדם החליף את פסטיבל הזמר והפזמון, אם כי היו שנים בהן נערכו ניסיונות, שלא צלחו, לקיים את שתי התחרויות זאת לצד זאת, כאשר המחשבה שעמדה מאחורי היוזמה הייתה כי יש להפריד בין שירים הנועדו ליטול חלק בתחרות בין-לאומית לבין שירים אשר קהל היעד שלהם הוא ישראלי-מקומי. ב-1996, השיר והנציגה נבחרו גם במסגרת תחרות הקדם, אולם באותה שנה עקב ריבוי המדינות שביקשו ליטול חלק בתחרות, קיים איגוד השידור האירופי מעין שלב חצי גמר, שבו התכנסו נציגי המדינות השונות לישיבה מיוחדת, ובה האזינו לשירים בגרסת אודיו ובחרו את 23 השירים שיופיעו בתחרות עצמה בשידור החי באוסלו. השיר הישראלי, "שלום עולם" בביצוע גלית בל, הגיע למקום ה-28 עם 12 נקודות בלבד. ב-2013 חודש הקדם בפורמט חדש ונוספו לו שלושה משדרי "טרום גמר" ומשדר "גלגל הצלה".
- בשנים 1988, 2003, 2004, 2007, 2008, 2009, 2010, 2014 ו-2021 האמן נבחר על ידי ועדה פנימית של רשות השידור, ולאחריה התקיים משדר מיוחד (המכונה "קדם-אירוויזיון פרטי"), בו התמודדו ארבעה שירים שבוצעו על ידי אותו אמן.
- בשנים 2015, 2017, 2018, 2019 ו-2024 הנציג לאירוויזיון נבחר בתוכנית המציאות "הכוכב הבא לאירוויזיון" והשיר עצמו נבחר על ידי ועדה בה חברים נציגי השידור הציבורי וחברת ההפקה של "הכוכב הבא", טדי יזמות והפקות.
- בשנים 2016 ו-2022 השיר והאמן נבחרו בגמר תוכנית המציאות "הכוכב הבא לאירוויזיון" ו"אקס פקטור ישראל" בהתאמה.
- בשנת 2020 הנציג לאירוויזיון נבחר בתוכנית המציאות "הכוכב הבא לאירוויזיון" והשיר נבחר באמצעות "השיר הבא לאירוויזיון". עם זאת, התחרות עצמה בוטלה עקב התפרצות מגפת הקורונה.