, ,

פלייבק להורדה מכירה אפר ואבק יהודה פוליקר *

60.00

+ Free Shipping

פלייבק להורדה מכירה אפר ואבק יהודה פוליקר

לשמיעת גירסה מלאה של הפלייבק  לחץ כאן

יום אביב ריחות לילך
בין חורבות העיר שלך
יום יפה לדוג בנהר
בתוכי הלב נשבר
שם היתה ואינה
ילדותך אישה קטנה
אנשים שאיש לא מכיר
אין אפילו בית שיזכיר

ואם את נוסעת לאן את נוסעת
הנצח הוא רק אפר ואבק
לאן את נוסעת לאן את נוסעת
שנים וכלום עוד לא נמחק.

קחי מעיל יהיה לך קר
כסף כיס, גביש סוכר
אם יהיו קשים הימים
הזכרי בי לפעמים
ואם זה עוד מסע נואש
אל הצריף, אל המגרש
במסילת העיר הישנה
איש לא יחכה בתחנה.

ואם את נוסעת…

מי ימתיק לילותייך
מי יקשיב לביכייך
מי ישמור צעדייך בדרכך.

לאן את נוסעת לאן את נוסעת
הנצח הוא רק אפר ואבק
לאן את נוסעת לאן את נוסעת
שנים וכלום עוד לא נמחק.

קחי מעיל יהיה לך קר.

יהודה ליאון פוליקר (נולד ב-25 בדצמבר 1950 בשם לֶאוֹנִידַ'ס פּוֹלִיקָארִיס[1]) הוא זמר-יוצר ומוזיקאי ישראלי, היוצר במגוון סגנונות ובנושאים הקשורים לחברה הישראלית.

פוליקר פרץ לתודעה הציבורית כסולנהּ ומנהיגהּ של להקת הרוק "בנזין" בשנות השמונים. לאחר פירוקה פנה לקריירת סולו מגוונת, המשלבת רוק, פופ ומוזיקה עממית יוונית. מלבד שירה, פוליקר גם מנגן במספר רב של כלים, מלחין, הן את שיריו שלו והן עבור אמנים אחרים. הוא כותב שירים, ואף עוסק בציור. חלק ניכר משיריו של פוליקר עוסק בהיותו דור שני לשואה ובטרגדיות אישיות שלו. ב-2019 נבחר להדליק משואה ביום העצמאות.

ביוגרפיה

נעוריו ותחילת דרכו

יהודה פוליקר בווילה ואנזה. הוא מספר: ”באחד הערבים כשהייתי כבן שש ביקש ממני אבי לתת לו משהו לאכול. הבאתי לו לחם והוא בצע אותו במהירות ובלע חתיכות גדולות, מנהג שרכש באושוויץ. לפתע נתקעה לו חתיכת לחם בגרון והוא החל להחנק. אמי שלחה אותי להזעיק רופא. אני רצתי בפחד שאבי הולך למות ומאז התחלתי לגמגם.”

פוליקר נולד בקריית חיים כלֶאוֹנִידַ'ס פּוֹלִיקָארִיס (ביוונית: Λεωνίδας Πολικάρης) לשרה וג'קו, הורים ניצולי השואה יוצאי העיר סלוניקי שביוון.[1] מקור שם המשפחה "פוליקר" הוא מצפון קסטיליה שלפני גירוש ספרד.[2] בסרט התיעודי "הילד שבי" פוליקר סיפר שמביתם בקריות המשפחה קלטה שידורי רדיו מקפריסין, ומשם הגיעה החשיפה שלו למוזיקה יוונית. בגיל 13 נשלח יהודה לפנימיה החקלאית כפר גלים שמדרום לחיפה, אך לאחר שמצא אצל חבר גיטרה החל לנגן בה ופרש מהפנימיה. הוריו שיכנעו אותו ללמוד מקצוע והוא למד בבית ספר לספרות.[3] במקביל פתח בחצר הבית מספרה שם עבד בבקרים, ובערב ניגן.

בנעוריו היה חבר במספר להקות, ואף על פי שסבל מגמגום קל, הדבר לא ניכר כלל בשירתו. הלהקות בהן היה חבר הן "FBI", "הנמרים" ו"בָּרֶקֶת".[4] "בָּרֶקֶת" הוקמה ב-1975, וכללה גם את מיכה שובל ובנג'ו קמחי. הלהקה ניגנה להיטי רוק ושירים יווניים. הרכב הלהקה השתנה מספר פעמים, ולבסוף התגבש עם פוליקר, קמחי, קיטש אמסלם ואלי חדד.

בסוף שנות ה-70, ניסה פוליקר את מזלו בתל אביב והצטרף לסיבוב הופעות של צביקה פיק כנגן גיטרה נוסף בלהקת ברוש, שליוותה אותו. כשהסתיים סיבוב ההופעות חזר פוליקר לקריות, אך היה נחוש להפוך לזמר מצליח ומקצועי. הוא שכנע את שאר חברי הלהקה להקליט את השירים ועם הקלטת פנה ליעקב גלעד, אותו הכיר כשהופיע עם צביקה פיק. גלעד סיפר שהתרשם מהם מאוד, נסע לחזרות שלהם והפך לאט לאט למעורב בייעוץ ובהפקת האלבום. ב-1981 זכתה הלהקה, בזכות הקשר עם גלעד, לחוזה בחברת התקליטים סי בי אס ישראל. גלעד, היה בתפקיד המפיק המוזיקלי ויהודית רביץ, בתפקיד יועצת אמנותית. בינתיים שינתה הלהקה את שמה ל"בנזין" ופוליקר שינה את שמו ליהודה, ומאז הוא נושא שם זה. שני האלבומים שהוציאה הלהקה, "עשרים וארבע שעות" ו"משמרת לילה", זכו להצלחה גדולה, וכללו להיטים: "יום שישי" שהיה שיר השנה ב-1982, "חופשי זה לגמרי לבד" (1982), וב-1984 "פנים אל מול פנים", "משמרת לילה", "התחלה חדשה" ועוד.[5] פוליקר היה מנהיג הלהקה, הלחין כמעט את כל שיריה ואף שימש כסולן ברובם.[6]

במקביל לפעילות עם "בנזין", השתתף פוליקר במספר הפקות נוספות, כנגינה באלבומיהם של יהודית רביץ, אריק איינשטיין ואושיק לוי. לאלבומו של לוי "לילות שרב" מ-1984 הלחין פוליקר את "אין מקום להפתעות" למילותיו של זאב טנא. בתחילת שנת 1985 התפרקה להקת "בנזין", ופוליקר פנה לקריירת סולו.

תחילת קריירת הסולו

באוגוסט 1985 הוציא פוליקר את אלבומו הראשון, "עיניים שלי". כל שירי האלבום היו שירים נודעים ביוונית שתורגמו לעברית בצורה מילולית על ידי טילדה איסאיאס ומרתה עזרא. אלה הותאמו למלל שירי על ידי יעקב גלעד. בנוסף, צורף קטע אינסטרומנטלי אחד בשם "שקיעה ים תיכונית" שהלחין פוליקר. סגנונו המוזיקלי של האלבום היה שונה למדי ממוזיקת הרוק של "בנזין", ואף על פי שכלל השפעות של רוק בחלקו, הכיל בעיקר מוזיקה יוונית עממית. בהכנת האלבום נעזר פוליקר רבות במוזיקאית ורדה קלג. האלבום זכה להצלחה גדולה, נמכר ביותר מ-70,000 עותקים, ותרם לחשיפתה של המוזיקה היוונית לציבור הישראלי הרחב. בין שירי האלבום בלטו השירים "עיניים שלי", "בוקר יום ראשון", "אָלֶקוֹ", "כפיים" ו"הקנאה". שיר הנושא של האלבום מזוהה עם פוליקר.

בעקבות הצלחת האלבום יצא פוליקר לסיבוב הופעות, שתועד על גבי האלבום "חולם בהקיץ", שיצא בספטמבר 1986. האלבום הוקלט כולו בהופעה חיה בקולנוע תל אביב, והכיל ברובו שירים מתורגמים מיוונית שלא נכללו באלבום "עיניים שלי". בהופעה זו התארחה הזמרת יהודית תמיר, ששרה לבדה את השיר "אילו הייתי איתך", שזכה להצלחה.

בשנת 1987 חבר פוליקר לגידי גוב, והלחין את רוב שירי אלבומו "דרך ארץ". פוליקר הלחין את "כמעט סתיו" ו"פרח" שכתבה צרויה להב, "יורם" ו"שיר אחד שמח" שכתב עלי מוהר, את "גבר בעיר", "לוליטה" ו"שלל שרב" שכתב מאיר אריאל. "שלל שרב" היה ללהיט גדול ולאחד משיריו המוכרים ביותר של גוב. באותה תקופה השתתף פוליקר בנגינה באלבומיו של אריק איינשטיין "אוהב להיות בבית" ו"על גבול האור".

בינואר 1988 הוציא פוליקר את אלבומו השלישי, "אפר ואבק", שעסק ברובו בבני הדור השני לשואה, אשר גדלו בישראל בצל הטראומה שחוו הוריהם. הרעיון להפקת האלבום החל בתוכנית "אחרי המלחמה" בגלי צה"ל, ששודרה ביום השואה ב-1986. פוליקר הלחין עבור התוכנית את "כמו פרחים ברוח" ו"התחנה הקטנה טרבלינקה", שתרגמה הלינה בירנבאום, אמו של יעקב גלעד, ממילותיו של המשורר היהודי-פולני ולדיסלב שלנגל שנספה במרד גטו ורשה. את שיר הנושא של האלבום כתב גלעד על מסעה של אמו חזרה לפולין. פרט ל"פרחים ברוח" ול"התחנה הקטנה טרבלינקה" כתב גלעד את כל שירי האלבום, בהם "חלון לים התיכון" המסופר כמכתב של ניצול שואה לקרוביו שנשארו או נספו באירופה, "כשתגדל" ו"שיר אחרי הגשם". חרף נושאו הכאוב, זכה האלבום להצלחה גדולה כאשר מכר יותר מ-70,000 עותקים, ונחשב עד היום על ידי רבים לאחד האלבומים המוערכים ביותר שנוצרו בישראל.[7] מאוחר יותר, בשנת 2015, השירים "אפר ואבק" ו-"כשתגדל" הגיעו למקומות השלישי והתשיעי, בהתאמה, במצעד השבועי של מדיה פורסט.[8]

לאחר הוצאת "אפר ואבק" השתתפו פוליקר, גלעד והוריהם בסרטה התיעודי של אורנה בן דור-ניב "בגלל המלחמה ההיא", שכמו האלבום עסק בשואה מנקודת מבטם של בני הדור השני לשואה. בסרט נכללו שירים מהאלבום שעסקו בשואה.

במאי 1988 יצא פוליקר לסיבוב הופעות מצליח. באותה שנה הלחין לריטה את שירה "הנסיכה והרוח", למילותיו של עלי מוהר.

ב-1989 הלחין את "דברים שרציתי לומר" לדני בסן, למילותיו של יעקב רוטבליט ואת "כמו שאני כמו שאתה" ו"בת יענה" לנורית גלרון, שכתבה את שניהם. באותה שנה גם יצא לסיבוב הופעות משותף עם גידי גוב שהתבסס על שירי "דרך ארץ" שהלחין פוליקר לצד השירים האישיים של כל אחד.

שנות ה-90

בדצמבר 1990 הוציא את אלבומו הרביעי, "פחות אבל כואב". האלבום זכה להצלחה מסחרית גדולה ומכירות של יותר מ-140,000 עותקים, והפך לאלבומו המצליח ביותר של פוליקר. האלבום כלל תשעה שירים, מתוכם שניים אינסטרומנטליים ("טראנס אוריינט" ו"סיפור זמנים עברו") ושלושה מחודשים – "דברים שרציתי לומר", "יורם" ו"פרח"; שירים שבעקבות גרסתו של פוליקר הפכו למזוהים עמו יותר מאשר מבצעיהם המקוריים.[9] בניגוד לאלבומיו הקודמים, לא שיתף פוליקר פעולה באלבום זה עם יעקב גלעד. בין הכותבים באלבום היו יהונתן גפן, יהודה עמיחי ואסתר שמיר. באלבום נכלל לראשונה שיר שפוליקר כתב את מילותיו: "הצל ואני".[10] שיר הנושא, שכתב יהונתן גפן והלחין פוליקר, בוצע במקור על ידי עדנה לב והופיע באלבומה השלישי "עדנה לב" משנת 1980. את הטקסט כתב גפן בלשון נקבה ובהקשר נשי והוא הופיע בלחן שונה של נורית הירש.

במאי 1990 יצא אלבומה הראשון של יהודית תמיר, אותו הפיק פוליקר מוזיקלית, והלחין את רוב שיריו. שלושת השירים הבולטים ביותר באלבום היו "רומיאו" שכתבה צרויה להב, "אסיה בוכה" שכתב אהוד מנור ו"שיר ערש" שכתבה חוה אלברשטיין. פוליקר ניגן בגיטרות ובקלידים והשתתף בקולות רקע.[11]

בעקבות הצלחת האלבום "פחות אבל כואב" יצא פוליקר לסיבוב הופעות והחל לעבוד על אלבום חדש, אך אלו נקטעו עם מותו של בן אחיו של פוליקר, קובי, שנהרג, לאחר שחברו לפלוגה השליך לעברו קסדה במהלך ויכוח ביניהם.[12] פוליקר גנז את האלבום עליו עבד והחל לעבוד במקומו על אלבום אינסטרומנטלי. האלבום "לעיניך הכחולות" יצא באפריל 1992, והיווה מעין רקוויאם לבן אחיו. מהאלבום הצליח הסינגל "סולם יעקב", שבו השתתפה מקהלת הילדים הדתית "פרחי בית שאן". האלבום כלל גם שני שירים, "נד נד" שכתב יהונתן גפן ו"זינגואלה", שעיבד יעקב גלעד על פי שיר יווני. הנעימה "שושנים של פחם" מהאלבום שימשה כאות פתיחה של פינת ההלכה בערוץ 7. פזמון הנעימה היווה גם מקור לשיר Narrow Bridge של הזמר אודי אולמן, בו ניתן לשמוע בפזמון את המנגינה של הקטע.[דרוש מקור] פוליקר ניגן באקורדיון, קלידים, בוזוקי, גיטרות, בס, סאז, בגלמה ופסנתר ואיתו נגנים רבים, וב"זינגואלה" ניגן הרכב ההופעות: פוליקר ורומנו בבוזוקי וגיטרות, שפי ישי באקורדיון, טל הרצברג בבס, בועז ברמן בכלי הקשה, ניר צדקיהו בתופים ויהודית תמיר בקולות. באותה תקופה יצא אלבומה של ירדנה ארזי "אנשים זרים", ובו לחניו של פוליקר לשירים "שיר אישה בחורף" ("אהבתנו היא תשבץ") ו"מתוך הנשכחות". באותה שנה יצא לרדיו קטע טכנו בשם "מי הרג את יהודה פוליקר", שכלל סימפול לשיר "סולם יעקב". הקטע עורר סערה בקרב פוליקר ומעריציו בגלל השם הקיצוני וכמעט צונזר. את הקטע יצר בשם בדוי אוהד פישוף מלהקת "נושאי המגבעת".[13]

ב-1993 חבר פוליקר לריקי גל, והלחין את רוב שירי אלבומה "חפש בי", בהם "היי שקטה" שכתבה רחל שפירא והשיר "תפילות הילדים" שכתבו צרויה להב ושבא סלהוב על חייה של ריקי גל במסיון הפיני ירושלים .

בדצמבר 1995 הוציא פוליקר את אלבומו השישי, "הילד שבך", בו חזר לעבודה משותפת עם יעקב גלעד. באותה שנה פקדה את פוליקר ומשפחתו טרגדיה נוספת – בן אחיו, קובי ('קובי הקטן'), שם קץ לחייו ארבע שנים אחרי מותו של בן דודו, קובי ('קובי הגדול') שנהרג בצבא. את השיר "קין" המופיע באלבום, כתב פוליקר לאחר מותו של אחיינו 'קובי הגדול'.[12] האלבום היה אלבום כפול, ולראשונה היה פוליקר מעורב במידה רבה בכתיבת השירים, יחד עם יעקב גלעד. בין היתר השתתף בכתיבת השירים "אני רוצה גם", "לא יודע", "רומנטיקה זולה", "והילדים באים", "כמו גנב באפלה" ו"זה הילד שבך". שיר נוסף שזכה להצלחה מהאלבום היה "נמס בגשם", אותו כתב גלעד על ילד שהוריו מתכחשים לו וקופא לבסוף למוות על חוף הים. גלעד אף מבצע אותו בדקלום. האלבום כלל גם מספר קטעים אינסטרומנטליים, כ"מעל הגשר", "המנטליות של תוף הפח" ו"נני".[14]

האלבום "הילד שבך" זכה להצלחה גדולה, וכך גם סיבוב ההופעות שבעקבותיו, שתועד על גבי אלבום ההופעה הכפול "הופעה חיה בקיסריה". האלבום הוקלט בשתי הופעות שונות של פוליקר, ביוני וביולי 1996, ויצא לאור ב-1997. ביצועי ההופעה ל"פנים אל מול פנים" ו"דברים שרציתי לומר" יצאו כסינגלים לתחנות הרדיו, וזכו להצלחה במצעדי הפזמונים. האלבום כלל גם הקלטת אולפן לנעימה "לעיניך הכחולות", אותה הקליט פוליקר עם יזהר אשדות. באותה שנה יצא אלבומו של אריק איינשטיין "לאן פרחו הפרפרים", שעבורו הלחין פוליקר את השירים "האור בקצה" ו"אח מילת מפתח".

ביוני 1998 הוציא פוליקר אלבום אינסטרומנטלי נוסף, "מאוחר אולי מוקדם", בו הלחין את כל השירים וניגן בגיטרות. הנגן היחיד הנוסף באלבום היה יועד נבו בקלידים.

העשור הראשון של המאה ה-21

בספטמבר 2001 הוציא פוליקר את האלבום "איך קוראים לאהבה שלי", שכלל התייחסויות למצב הרוח הלאומי בתקופת האינתיפאדה השנייה. שיר הנושא של האלבום, שכתב פוליקר עם יעקב גלעד, זכה בפרס שיר השנה בטקס פרסי נוצת הזהב של אקו"ם בשנת 2002[15] והיה ללהיט גדול, וכמוהו גם "ג'ינג'י" ו"בתוך הפקק האינסופי". באותה שנה הלחין פוליקר את השיר "אחרי הכל" לאלבומה של דנה אינטרנשיונל "יותר ויותר".

ב-2003 יצא לפוליקר אלבום אוסף ראשון, "המיטב", בחברת NMC. לצד השירים המקוריים שלו ושל בנזין, נכללו באלבום גם מספר שירים שהוקלטו במיוחד עבורו, מתוכם הצליחו במיוחד השיר החדש "גג העולם" וגרסתו של פוליקר לשיר שהלחין ליהודית תמיר, "רומיאו". שני השירים זכו להשמעות רבות בתחנות הרדיו. באותו השנה, זכה פוליקר בזמר השנה במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג'.

בשנת 2007 הוציא פוליקר את האלבום "חומוס סאפיינס", בשיתוף עם המשורר היווני מנוליס רסוליס. האלבום היווני יצא לראשונה ביוון, ולאחר מכן בישראל, בשיווק הליקון, אחרי שנים רבות בהן היה חתום פוליקר בחברת NMC.

בשנת 2008 הקליט פוליקר יחד עם ברי סחרוף גרסת כיסוי לשירו "רדיו רמאללה", במסגרת הפרויקט "עבודה עברית". בנוסף, כתב והלחין את השיר "רוחות קרות" לאלבומה של מאיה בוסקילה "שוברת שתיקה" שיצא באותה שנה.

בשנת 2009 יצא אלבומה של ירדנה ארזי "בושם על עורי", בהפקתו המוזיקלית של פוליקר. פוליקר הלחין ועיבד את כל שירי האלבום, וכתב מילים לכמחצית מהם. מבין השירים הצליחו במיוחד "בושם על עורי" שכתבה רחל שפירא ו"מה קורה אחי" שכתב פוליקר על פי מאמר של עוז אלמוג.

בשנת 2010 יצא פוליקר לסיבוב ההופעות תחת השם "שירים שהלחנתי לאחרים". במופע, שראשיתו הייתה באירוע חד פעמי ב"פסטיבל הפסנתר", שר פוליקר לראשונה שירים שהלחין עבור זמרים אחרים כגון יוסי בנאי, ריקי גל ואריק איינשטיין.

במרץ 2010 הוציא פוליקר את האלבום "אהבה על תנאי". הסינגל הראשון מתוכו, "שלושה ימים" שכתבו פוליקר ויעקב גלעד, יצא כבר בפברואר 2008,[16] והגיע לראש מצעדי הפזמונים. בינואר 2010 יצא הסינגל "אל תלכי עכשיו" שכתב והלחין פוליקר על אמו, ואחריו "יום עצמאות", שכתב פוליקר יחד עם צרויה להב. שני השירים זכו גם הם להצלחה במצעדים. השיר היחיד באלבום שבו לא השתתף פוליקר בכתיבה הוא "מעבר לגדר" שכתב יהונתן גפן, ופרט לו, ל"שלושה ימים" ול"יום עצמאות" כתב והלחין פוליקר את כל השירים בעצמו. האלבום הגיע למעמד אלבום זהב תוך שלושה שבועות.[17] אחרי צאת האלבום יצאו כסינגלים גם השירים "עפיפונים", "מעבר לגדר" ו"אהבה על תנאי". באותה השנה, זכה פוליקר בפרס אקו"ם להישג השנה למלחין.[18]

במקביל לעבודתו על האלבום, חיבר פוליקר את הפסקול ונעימת הנושא לסרט התיעודי "חיים יקרים" של שלומי אלדר.

עגלת קניות