פלייבק להורדה מכירה אמן ליאורה ארוויזיון

לשמיעת גירסה מלאה של הפלייבק  לחץ כאן

בתפילה – אמן
שעולה – אמן
כל הנשמה תהלל יה
אמן.

ותן ברכת שלום ושמור על ביתנו
קרב אותנו לחלום שבתוכנו
תן תמיד ברכה במעשה ידינו
פתח ליבנו שתמיד נשיר לך.

אלוהי – אמן
תקוותי – אמן
עטוף אותנו באהבה
אמן.

תן לנו חיים ושמור עלינו
תן שתתגשם אהבתנו
תן לנו ברכה האר פנינו
פתח ליבנו שתמיד נשיר לך.

לעולם – אמן
לכולם – אמן
חזק את רוח האדם
אמן

בתפילה – אמן
לשלום – אמן
כל הנשמה תהלל יה
אמן.

ישראל השתתפה בתחרות הזמר של האירוויזיון עד כה 45 פעמים (ובגמר 38 פעמים), החל מהצטרפותה לראשונה ב-1973, כאשר הזמרת אילנית נשלחה כנציגתה בתחרות עם השיר "אי שם".

מאז הצטרפותה, נעדרה ישראל מהתחרות 5 פעמים: ב-1980, 1984, 1994, 1996 וב-1997. ישראל זכתה 4 פעמים בתחרות זו ב-1978, 1979, 1998 ו-2018 ונמצאת במקום השביעי בטבלת הזכיות של התחרות בכל הזמנים.

ישראל היא אחת מארבע המדינות היחידות (האחרות הן ספרד, לוקסמבורג ואירלנד), שזכתה בתחרות יותר מפעם אחת ברציפות.

היסטוריה

בשנת 1972 קיבלה הזמרת אילנית הצעה לייצג את גרמניה בתחרות הזמר של האירוויזיון, שהתקיימה באותה השנה בבירת סקוטלנד, אדינבורו. כאשר אילנית ואמרגנה (ובעלה לשעבר) שלמה צח עיינו בתקנון של התחרות, הם ראו כי ברשימת המדינות הזכאיות להשתתף נמצא גם שמה של ישראל, זאת מתוקף היותה של רשות השידור חברה באיגוד השידור האירופי. השניים פנו ליצחק שמעוני ורחל סופר מרשות השידור וביקשו לייצג את ישראל בתחרות^[1]. כיוון שההרשמה לתחרות באדינבורו נסגרה, הצטרפה ישראל לתחרות שנה לאחר מכן, שהתקיימה בלוקסמבורג.

מאז השתתפה ישראל בתחרות 45 פעמים, מתוכן זכתה ארבע פעמים והיא נמצאת במקום השביעי ברשימת שיאניות הזכיות בכל הזמנים של התחרות, כאשר לפניה נמצאות שיאניות הזכיות בתחרות אירלנד ושוודיה עם שבע זכיות כל אחת, ולאחר מכן לוקסמבורג, צרפת, הממלכה המאוחדת והולנד עם חמש זכיות כל אחת. זכיותיה של ישראל היו: בפעם הראשונה ב-1978 עם השיר "אבניבי" אותו ביצעו יזהר כהן ולהקת "אלפא-ביתא" (כתיבה: אהוד מנור מלחינה: נורית הירש), בפעם השנייה ב-1979 עם השיר "הללויה" אותו ביצעה להקת "חלב ודבש" עם הסולנית גלי עטרי (כתיבה: שמרית אור מלחין: קובי אשרת), בפעם השלישית ב-1998 עם השיר "דיווה" אותו ביצעה דנה אינטרנשיונל (כתיבה: יואב גינאי מלחין: צביקה פיק) ובפעם הרביעית ב-2018 עם השיר "Toy" אותו ביצעה נטע ברזילי (כתיבה: דורון מדלי וסתיו בגר מלחינים: דורון מדלי וסתיו בגר).

12 פעמים הצליחה ישראל להתברג לחמשת המקומות הראשונים בגמר התחרות, ו-21 פעמים התברגה לאחד מעשרת המקומות הראשונים. ישראל הגיעה למקום השני פעמיים בתולדותיה: ב-1982 עם השיר "הורה" אותו ביצע אבי טולדנו (כתיבה: יורם טהרלב מלחין: אבי טולדנו) וב-1983 עם השיר "חי" אותו ביצעה עפרה חזה (כתיבה: אהוד מנור, מלחין: אבי טולדנו), פעמיים בתולדותיה הגיעה ישראל למקום השלישי: ב-1991 עם השיר "כאן" אותו ביצעו אורנה ומשה דץ (כתיבה והלחנה: עוזי חיטמן) וב-2023 עם השיר "Unicorn" אותו ביצעה נועה קירל (כתיבה והלחנה: נועה קירל, דורון מדלי, מאי ספדיה וינון יהל). פעמיים בתולדותיה הגיעה ישראל למקום הרביעי: ב-1973 עם השיר "אי שם" אותו ביצעה אילנית (כתיבה: אהוד מנור מלחינה: נורית הירש) וב-2005 עם השיר "השקט שנשאר" אותו ביצעה שירי מימון (כתיבה: פיני ארונבייב ואייל שחר מלחין: פיני ארונבייב) ופעמיים הגיעה למקום החמישי: ב-1985 עם השיר "עולה עולה" אותו ביצע יזהר כהן (כתיבה: חמוטל בן זאב מלחין: קובי אשרת) וב-1999 עם השיר "יום הולדת" אותו ביצעה להקת "עדן" (כתיבה והלחנה: ג'קי עובד, גבריאל בטלר, יעקב למאי ומשה דץ).

ישראל היא אחת המדינות היחידות בתחרות, יחד עם שווייץ (שזכתה באירוויזיון הראשון שהתקיים בארצה), ספרד, לוקסמבורג ואירלנד, שזכתה בתחרות שהתקיימה על אדמתה.

המקום הגרוע ביותר של ישראל בגמר תחרות אירוויזיון הוא המקום ה-24 עם 4 נקודות בלבד, אליו היא הגיעה בתחרות בשנת 1993 עם השיר "שירו" של להקת "שירו" עם הסולנית שרה'לה שרון. עם זאת, ישראל היא אחת המדינות היחידות שמעולם לא הגיעה למקום האחרון בתחרות ולא סיימה מעולם את גמר התחרות עם אפס נקודות. עם זאת, באירויזיון 2019 קיבל השיר שייצג את ישראל לראשונה אפס נקודות מהשופטים (לאחר שהצבעתה של בלרוס נפסלה), ורק הצבעת הקהל מנעה את הצבתו במקום האחרון.

מראשית ימיה באירוויזיון ועד סוף שנות ה-90 כמעט תמיד הצליחה ישראל להתברג למקומות מכובדים בתחרות ומצאה עצמה לא מעט פעמים בחלק העליון של הטבלה. המצב השתנה במהלך שנות ה-2000 שבו לא הצליחה ישראל להתברג למקומות גבוהים ואף כשלה פעמים רבות להעפיל לגמר משלב חצי-הגמר, אך באמצע העשור השני השתפר מצבה של ישראל באירוויזיון והיא הצליחה לעלות לגמר. מהחלת שלב חצאי-הגמר בשנת 2004 הצליחה ישראל להעפיל לגמר התחרות בשנים 2005, 2008, 2009, 2010, 2015, 2016, 2017, 2018, 2021 ו-2023. ב-2006 התקבלה ישראל ישירות לגמר בזכות המיקום הגבוה בשנה הקודמת וב-2019 מקומה של ישראל בגמר מובטח בתור המדינה המארחת. לאחר ארבע שנים רעות (2011–2014) שבהן לא הצליחה ישראל להעפיל לגמר, הוחלט ב-2015 כי הזמר שייצג את ישראל באירוויזיון ייבחר במסגרת תוכנית המציאות "הכוכב הבא" (ששינתה שנה לאחר מכן את שמה ל"הכוכב הבא לאירוויזיון"), אשר תשמש כמעין תחליף לתחרות הקדם-אירוויזיון. התוכנית הוכיחה את עצמה, וכל הנציגים שנשלחו דרכה לאירוויזיון הצליחו להעפיל לגמר ואף לסיים במקומות מכובדים – בהם, נטע ברזילי עם השיר "Toy", שזכתה במקום הראשון בחצי הגמר ובגמר. מאז ראשית הנהגת חצאי-הגמר בשנת 2004, הישגה הטוב ביותר של ישראל בגמר תחרות האירוויזיון עד שנת 2017 היה השיר "השקט שנשאר" אותו ביצעה שירי מימון וזכה במקום הרביעי בגמר התחרות עם 154 נקודות. הדבר השתנה בשנת 2018 כאשר זכתה ישראל במקום הראשון עם 529 נקודות עם השיר "Toy" אותו ביצעה נטע ברזילי (כתיבה והלחנה: דורון מדלי וסתיו בגר). בשנת 2005 נערך בקופנהגן, דנמרק, מופע מיוחד לכבוד שנת היובל לתחרות, בה הונהגה מיני-תחרות לבחירת שיר היובל באירוויזיון. לאחר הצבעה באתר האינטרנט של האירוויזיון, הצליח השיר "דיווה" של דנה אינטרנשיונל להתברג לרשימת "14 השירים האהובים בכל הזמנים" ולהשתתף בתחרות. באותו הערב הגיעה דנה אינטרנשיונל למקום ה-13 עם 39 נקודות בסיבוב חצי-הגמר. למקום הראשון, כפי שהיה צפוי בכל ההימורים, זכה השיר "Waterloo" של להקת אבבא, שזכה בשנת 1974.

כאשר נבחר השיר שייצג את ישראל באירוויזיון 2020 – Feker Libi, שלא התקיים בסופו של דבר, הוא היה אמור להיות השיר הראשון בתחרות המכיל בתוכו מילים באמהרית.

אירוח וארגון התחרות

• ב-1979, התקיימה לראשונה תחרות הזמר של האירוויזיון ביבשת אסיה – בבירת ישראל, ירושלים. התחרות הייתה הראשונה שהתקיימה מחוץ לאדמת אירופה והאחרונה שנערכה בחודש מרץ. התחרות הייתה אחת מהפקותיה הראשונות של הטלוויזיה הישראלית שצולמו ושודרו בצבע. שידורים בצבע היו נהוגים ברחבי אירופה כבר שנים מספר קודם לכן (האירוויזיון הראשון שצולם בצבע היה בלונדון 1968), אולם הטלוויזיה הישראלית שידרה באותה תקופה בשחור-לבן בלבד, למעט מיוחדים, שהועברו גם לחו"ל, בהם ביקור נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בישראל. לצורך הפקת תחרות האירוויזיון שכרה רשות השידור מצלמות צבעוניות, 65 מיקרופונים וציוד מיוחד אחר. התפאורה נשלטה באמצעות מחשב בטכנולוגיה שיושמה בישראל לראשונה, ולקראת האירוע נמכרו טלוויזיות צבעוניות רבות ברחבי המדינה. בתחילת 1979, העריכו כי בישראל כבר היו כמאה אלף מכשירי טלוויזיה צבעונית, וזאת למרות כי היה מדובר בשידור חד-פעמי בצבע.^[2] בעת הכנות ישראל לתחרות, גורמים חרדים מחו והביעו התנגדות לאירוח התחרות בישראל עקב חילול שבת, שכן התחרות מתקיימת במוצאי שבת, אולם החזרה הגנרלית, על פי כללי התחרות, חייבת להתקיים בשבת בבוקר.^[3] התנגדותם של האורתודוקסים לקיום התחרות הביאה להתחזקות דרסטית של אנשי ואמצעי ביטחון.
• ב-1999, אירוח תחרות האירוויזיון התקיימה בפעם השנייה בישראל. התחרות הייתה הראשונה בה הנחו את התחרות שלושה מנחים והיא נותרה, עד אז, התחרות שנערכה בתאריך המאוחר בשנה (ב-29 במאי) מבין כל תחרויות האירוויזיון לאורך השנים. בשנת 2010 נורווגיה אירחה שוב בתאריך זה. בעת ארגון התחרות, חוגים פוליטיים דתיים שמרנים התנגדו בתוקף, כמו ב-1979, לקיום התחרות בישראל עקב חילול שבת שכן עתידה הייתה התחרות להתקיים בשבת ועקב זכייתה של ישראל בשנה הקודמת עם הזמרת הטרנסג'נדרית דנה אינטרנשיונל, שכן הם מחו על בחירתה כנציגת ישראל ב-1998.^[5] עם זאת, ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט, הביע מעל לכל במה את תמיכתו בקיום התחרות בירושלים. אולמרט, שהיה הפוליטיקאי הראשון שבירך את דנה אינטרנשיונל בשידור חי, היה גם בין שני בעלי התפקידים הפוליטיים היחידים שכיבדו את האירוע בבואם (השני היה יו"ר הכנסת, דן תיכון). קושי נוסף בו נתקלה רשות השידור היה שמארגני התחרות הטילו ספק ביכולתה הכלכלית של הטלוויזיה הישראלית לארגן התחרות וביכולתה של ישראל למתן הסובסידיות הנדרשות. רשות השידור ניסתה למצוא פתרון לצמצום תקציב ארגון התחרות, והציעה לאיגוד השידור האירופי לוותר על ליווי השירים על ידי תזמורת. בפעם הראשונה בתולדות התחרות אישר איגוד השידור האירופי לוותר על ליווי השירים על ידי תזמורת חיה באולם, ובלבד שאף אחת מהמדינות הנוטלות חלק בתחרות תביע התנגדות להצעה. הדבר שימש תקדים לתחרויות הבאות, ומאז 1999 לא היה עוד ליווי של תזמורת בתחרויות.
• ב-2019, התקיימה התחרות, בפעם השלישית, בשטחה של ישראל. לאחר זכייתה של ישראל באירוויזיון 2018, ראש הממשלה בנימין נתניהו כתב בחשבון האינסטגרם שלו "לשנה הבאה בירושלים".^[6][7] בדומה לתחרויות ב-1979 ו-1999, גם כאן חוגים פוליטיים-דתיים שמרנים הביעו התנגדות לקיום התחרות ודרשו מניעת חילול שבת בכל הקשור לארגון התחרות. ב-14 במאי 2018, סגן שר הבריאות וחבר הכנסת מטעם סיעת יהדות התורה יעקב ליצמן, שלח מכתב בקשה למשרד התיירות, משרד התקשורת ומשרד התרבות והספורט, למנוע חילול שבת באירוויזיון 2019.^[8][9] ב-25 ביוני 2018, פורסם כי הרב הראשי לירושלים אריה שטרן, לוחץ על שרת התרבות והספורט, מירי רגב, למנוע את אירוח התחרות בירושלים ובמידת הצורך אף לשקול ויתור אירוח התחרות בישראל.^[10] בתגובה, משרד התרבות והספורט הבהיר כי הנושא אינו בסמכותה של השרה. בנוסף להתנגדות גורמים דתיים בישראל, ימים ספורים לאחר זכייתה של ישראל, קמו מצד מדינות קריאות לחרם על התחרות שעתידה להתקיים בישראל: איסלנד, ששקלה אם ליטול חלק בתחרות לאחר שכ-26 אלף איש חתמו על עצומה מקוונת הקוראת להחרים את האירוויזיון עקב העימותים עם הפלסטינים.^[11][12][13] גם הלורד ראש העיר של דבלין, מיהאל מק דונקה, שכניסתו לישראל אסורה, קרא להחרים את האירוויזיון בישראל, וטען כי אירלנד צריכה לגלות סולידריות עם העם הפלסטיני.^[14][15] אולם, אירלנד ואיסלנד אישרו כי הן ייקחו חלק בתחרות ב-2019.^[16] סוגיה נוספת שעלולה הייתה להוביל לביטול התחרות בישראל היא החשד להעתקת השיר הישראלי המנצח. ב-3 ביולי 2018, דווח בתוכנית ערב טוב עם גיא פינס כי תאגיד יוניברסל מתכנן להגיש תביעה נגד יוצרי השיר הישראלי בטענה להפרת זכויות יוצרים, על העתקה, לכאורה, משירם "Seven Nation Army" של להקת הווייט סטרייפס.^[17] טרם נודע האם התביעה תוגש, אך היה ויקבע שהשיר הועתק, עלולה הייתה זכייתה של ישראל להילקח רטרואקטיבית, שכן רק שירים מקוריים רשאים ליטול חלק בתחרות וכי סביר יהיה להניח כי תילקח מישראל הזכות לארח את התחרות. איגוד השידור האירופי הגיב לדיווח באומרו "אין לנו זמן לעסוק בשמועות, אנחנו נערכים לאירוויזיון בישראל".^[18] תאגיד השידור הישראלי נתקל במספר קשיים לקיום התחרות ב-2019 בישראל, בהם התערבותם של גורמים פוליטיים בארגון ובהכנות לתחרות, חוק פיצול חטיבת החדשות של התאגיד (שבוטל בסופו של דבר, כדי לאפשר את קיום התחרות בישראל) וכן בעיות תקציב של תאגיד השידור הישראלי, שנפתרו ברגע האחרון בעקבות הסכם עם משרד האוצר.^[19] התחרות ב-2019 הייתה מן המושקעות בתולדות התחרות^{[דרוש מקור]}.
• למרות זכייתה של ישראל באירוויזיון 1979, ישראל נמנעה מאירוח האירוויזיון בשנית עקב בעיות כלכליות של רשות השידור.

תהליך בחירת השיר הישראלי

• בשנים 1973, 1974, 1975, 1976, 1977, 1990, 1998, 1999, 2000, 2002, 2012 ו-2023 השיר והאמן נבחרו על ידי ועדה פנימית של רשות השידור או של תאגיד השידור הישראלי.
• בשנים 1978 ו-1979 השיר והאמן אשר נשלחו לתחרות נבחרו במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי, והדבר חייב את הקדמת הפסטיבל מיום העצמאות לחודשי החורף. ב-1980 נערך גם כן פסטיבל הזמר והפזמון, אבל אז כבר היה ידוע כי ישראל לא תיטול חלק בתחרות באותה שנה.^[20]
• בשנים 1981, 1982, 1983, 1985, 1986, 1987, 1989, 1991, 1992, 1993, 1995, 2001, 2005, 2006, 2011 ו-2013 השיר נבחר בתחרות הקדם-אירוויזיון, שבה נבחר שיר אחד מתוך 11 עד 16 שירים מוצגים, בשיטה דומה לתחרות האירוויזיון עצמה. ביישובים שונים בישראל ישבו צוותי שיפוט והעניקו 1–12 נקודות לעשרת השירים הטובים ביותר בעיניהם כאשר ה"קדם-אירוויזיון" הראשון התקיים בשנת 1981. ברוב השנים הקדם החליף את פסטיבל הזמר והפזמון, אם כי היו שנים בהן נערכו ניסיונות, שלא צלחו, לקיים את שתי התחרויות זאת לצד זאת, כאשר המחשבה שעמדה מאחורי היוזמה הייתה כי יש להפריד בין שירים הנועדו ליטול חלק בתחרות בין-לאומית לבין שירים אשר קהל היעד שלהם הוא ישראלי-מקומי. ב-1996, השיר והנציגה נבחרו גם במסגרת תחרות הקדם, אולם באותה שנה עקב ריבוי המדינות שביקשו ליטול חלק בתחרות, קיים איגוד השידור האירופי מעין שלב חצי גמר, שבו התכנסו נציגי המדינות השונות לישיבה מיוחדת, ובה האזינו לשירים בגרסת אודיו ובחרו את 23 השירים שיופיעו בתחרות עצמה בשידור החי באוסלו. השיר הישראלי, "שלום עולם" בביצוע גלית בל, הגיע למקום ה-28 עם 12 נקודות בלבד. ב-2013 חודש הקדם בפורמט חדש ונוספו לו שלושה משדרי "טרום גמר" ומשדר "גלגל הצלה".
• בשנים 1988, 2003, 2004, 2007, 2008, 2009, 2010, 2014 ו-2021 האמן נבחר על ידי ועדה פנימית של רשות השידור, ולאחריה התקיים משדר מיוחד (המכונה "קדם-אירוויזיון פרטי"), בו התמודדו ארבעה שירים שבוצעו על ידי אותו אמן.
• בשנים 2015, 2017, 2018, 2019 ו-2024 הנציג לאירוויזיון נבחר בתוכנית המציאות "הכוכב הבא לאירוויזיון" והשיר עצמו נבחר על ידי ועדה בה חברים נציגי השידור הציבורי וחברת ההפקה של "הכוכב הבא", טדי יזמות והפקות.
• בשנים 2016 ו-2022 השיר והאמן נבחרו בגמר תוכנית המציאות "הכוכב הבא לאירוויזיון" ו"אקס פקטור ישראל" בהתאמה.
• בשנת 2020 הנציג לאירוויזיון נבחר בתוכנית המציאות "הכוכב הבא לאירוויזיון" והשיר נבחר באמצעות "השיר הבא לאירוויזיון". עם זאת, התחרות עצמה בוטלה עקב התפרצות מגפת הקורונה.