אליפלט פלייבק להורדה מכירה

לשמיעת גירסה מלאה של הפלייבק  לחץ כאן

נזמר נא את שיר אליפלט
ונגידה כולנו בקול:
כאשר עוד היה הוא רק ילד,
כבר היה הוא ביש גדא גדול.
בו שכנים ושכנות דיברו דופי
ואמרו שום דבר לא יועיל –
אליפלט הוא ילד בלי אופי,
אין לו אופי אפילו במיל.

אם גוזלים מידיו צעצוע,
הוא נשאר מבולבל ומחייך,
מחייך מבלי דעת מדוע,
וכיצד ובשל מה זה ואיך.

ונדמה כי סביבו, זה מוזר,
אז דבר מה התרונן כה ושר.
בלי מדוע ובלי כיצד,
בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד,
בלי מתי ובלי אן וכמה.
כי סביב ככינור וחליל
מנגינה מאירה, מצלצלת.
אם נסביר לך מה זה יועיל,
איזה ילד אתה אליפלט.

בליל קרב ברעום אש מזנקת,
בין אנשי הפלוגה קול עבר:
העמדה הקדמית מנותקת,
מלאי תחמושת אזל בה מכבר.
אז הרגיש אליפלט כאילו
הוא מוכרח את המלאי לחדש,
וכיוון שאין אופי במיל לו,
הוא זחל כך ישר מול האש.

ובשובו מהומם ופצוע,
התמוטט הוא, כרע וחייך.
הוא חייך מבלי דעת מדוע,
וכיצד ובשל מה זה ואיך.

ובליבות חבריו, זה מוזר,
אז דבר מה התרונן כה ושר.
בלי מדוע ובלי כיצד,
בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד,
בלי מתי ובלי אן וכמה.
מסביב ככינור וחליל
מנגינה מאירה, מצלצלת.
אם נסביר לך מה זה יועיל,
איזה ילד אתה אליפלט.

ובלילה חבוש קסדת פלד,
אט ירד המלאך גבריאל,
וניגש למראשות אליפלט,
ששכב במשלט על התל.
הוא אמר: אליפלט אל פחד,
אליפלט, אל פחד וחיל ‟
במרום לנו יש ממך נחת,
אף שאין לך אופי במיל.

זהו זמר פשוט גם תמוה,
אין ראשית לו וסוף והמשך,
זימרנוהו בלי דעת מדוע
וכיצד ובשל מה זה ואיך.

זימרנוהו כך סתם זה מוזר,
כי דבר מה התרונן בו ושר…

להקות צבאיות וצוותי בידור במדים ליוו את החיילים העבריים של היישוב היהודי מאז מלחמת העולם השנייה, עוד לפני הקמת מדינת ישראל ולאורך כל שנות קיומה, כששיא פריחתן הייתה בשנות השישים ועד אמצע שנות השבעים. להקות וצוותי הווי צבאיים ממשיכים לפעול גם כיום, אך לא באותה מידת הצלחה כמו בעבר.

היסטוריה

שתי להקות צבאיות הוקמו למתנדבי היישוב במלחמת העולם השנייה והופיעו בעיקר בפני החיילים העבריים בנכר: "הלהקה הצבאית" בפיקודו של צבי פרידלנד שהוקמה ב-1942, ולהקת "מעין זה" של הבריגדה היהודית.

ראשונת הלהקות הצבאיות בארץ ישראל נחשבה הצ'יזבטרון, להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח, שפעלה בעיקר בתקופת מלחמת העצמאות. בזמן מלחמת השחרור ואחריה פעלו להקות צבאיות נוספות: "החישטרון" (של חטיבת גבעתי והחי"ש), "להקת השרון" (של חטיבת אלכסנדרוני), "הלהקה הצבאית הארצית" (הלהקה המרכזית של המחת"ר -מחלקת התרבות), "להקת הכרמל" ו"להקת איילון", שפעלה גם כגוף אזרחי. כל אחת מהן הוקמה במסגרת יחידתית עצמאית, פעלה כלהקה יחידתית והאחראי לה היה קצין התרבות (ק"ת) של היחידה.^[1] בשלב מסוים הצטרפו חברי הלהקות אל "הלהקה הצבאית הארצית" ובכללן גם חברי הצ'יזבטרון, ולאחר מכן פעלו בנפרד.

בצה"ל התקיימו להקות צבאיות אחדות מאז הקמת מדינת ישראל. בשנות החמישים והשישים התבלטה מאוד להקת הנח"ל שהכניסה סגנון צעיר ומרענן למוזיקה הישראלית וחלק מבוגריה הקימו להקות בסגנון דומה לאחר שחרורם ("בצל ירוק", "התרנגולים"). תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות הייתה ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים, אז הורחב מספרן של הלהקות עד שלכל חיל וחטיבת חי"ר הייתה להקה משל עצמה. הבולטות שבהן היו להקות הפיקודים: להקת פיקוד צפון, מרכז ודרום וכן להקת חיל הים. להקות אלו זכו להצלחה תוך זמן קצר הן בקרב החיילים והן בקרב האזרחים. הן קיימו הופעות רבות גם מחוץ לצה"ל, הפיקו תקליטים ושיריהן נוגנו הרבה בתחנות הרדיו ונהפכו ללהיטים. תוכניות הלהקות היו מורכבות משירים עבריים, רובם מקוריים על הווי השירות בצה"ל, ומערכונים קצרים כמעבר קומי ביניהם. במאי הלהקות הדגישו במיוחד את ההעמדה של השירים, שתנועות גופם של הזמרים יבטאו את משמעות מילות השירים בעזרת משחק ופנטומימה. סגנון העמדה זה התקבע בלהקות הצבאיות במשך שנים רבות.

ללהקות הצבאיות תרמו מיטב יוצרי הזמר העברי, בין הפזמונאים שכתבו עבור הלהקות הצבאיות אפשר למנות את חיים חפר, נתן אלתרמן, יחיאל מוהר, דן אלמגור, נעמי שמר (שגם הלחינה) ויורם טהרלב. ללחנים של סשה ארגוב, משה וילנסקי, יאיר רוזנבלום, בני נגרי, מוני אמריליו ונורית הירש.

הלהקות הצבאיות הגיעו לשיא של פופולריות בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת היום הכיפורים. במצעד השנתי של קול ישראל לסיכום שנת תשכ"ט, דורגו 10 שירים של להקות צבאיות בין 22 המקומות הראשונים. 9 מתוך 12 המקומות הנותרים נתפסו על ידי יוצאי להקות צבאיות.

בשנת 1978 יצא סרט הקולנוע המצליח "הלהקה" המספר את ספורה של להקה צבאית יוקרתית (תואמת להקת הנח"ל) אליה מגיעים חיילים חדשים, המתקבלים בחשדנות על ידי חברי הלהקה הוותיקים. סרט זה הציג לדעת רבים את הווי הלהקות הצבאיות, שלא היה נטול סערות ומאבקים על ביצועי סולו.^[2]

הלהקות הצבאיות פורקו בשנת 1978 בהוראת הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן, בטענה שהן כבר לא מיישמות את ייעודן המקורי להגיע לכל חיילי צה"ל. כאשר בין 1978 ל-1985 הן הופיעו בקונספט הדומה ללהקות הצבאיות כיום. קרי, צוותי הווי קטנים המופיעים בפני חיילים בלבד ללא חומר מקורי. מדי פעם הצוותים האלו התאחדו לכדי "מקהלת צה"ל" שתפקידה היה להופיע בטקסים צה"ליים ובטלוויזיה. חברי ההרכב הזה היו מדי פעם מתאחדים לצוותים קטנים יותר וכך הוקמו צוותים כמו "100 שנות התיישבות", "צוות הווי אלתרמן", "פלפל ממולא" ו"צה"ל 84".

בשנת 1985 הלהקות הוקמו מחדש. כאשר לאורך המחצית השנייה של שנות השמונים הן הוציאו להיטים שחלקם זכו להצלחה. אבל הסגנון המוזיקלי הישראלי השתנה עם השנים והתרחק מזה של הלהקות הצבאיות, שהתבססו בעיקר על שירי ארץ-ישראל או שירי פופ קלילים.

ב-2011 הופק דיסק חדש ללהקות הצבאיות את הבית שכלל ברובו תכנים מקוריים. באפריל 2014, כחלק ממאמץ להחזיר את יוקרתן של הלהקות הצבאיות הושק אוטובוס הלהקות הצבאיות, שנרכש בשיתוף עם קרן לב"י^[3]. בסוף ינואר 2015 נפרדו הלהקות הצבאיות מאוטובוס הלהקות הצבאיות. בשנת 2018 לכבוד חגיגות ה-70 למדינת ישראל, הלהקות הצבאיות הקליטו חומרים מקוריים.

כיום, הלהקות הצבאיות פועלות בעיקר בהופעות מול חיילים בבסיסי צה"ל השונים, טקסים ייצוגיים בנוכחות צמרת המדינה, ערבי התרמה לצה"ל ברחבי העולם וכו'.

פעילות הלהקות מרוכזת במדור הפקות בבסיס תל השומר, השייך למקח"ר (מפקדת קצין חינוך ראשי) ומחולקת להרכבים מוזיקליים הכוללים זמרים ונגנים, לבין פרויקטים ייחודיים.