, , , ,

אבי זוהר ארגוב פלייבק להורדה מכירה *

60.00

+ Free Shipping

אבי זוהר ארגוב פלייבק להורדה מכירה

היכנסו והורידו את  הפלייבק בהורדה ישירה ומאובטחת.
אצלנו  פלייבקים מקצועיים באיכות דגימה גבוהה ואולפנית להורדה בקלות ובמהירות.

אבי זוהר ארגוב פלייבק להורדה מכירה

לשמיעת גירסה מלאה של הפלייבק  לחץ כאן

 

אבי איתי בתוך ליביעודי שומע וזוכרעיני רואות פניו קורניםמלאך שלי אותי שומרוכה קרוב הוא ורחוקובדמי אמריו
עם בוקר לוחשות שפתיותוך שלופף הוא בידיוסביב תפילין רצועותיומה רבו הם מעשיוכפני מלאך היו פניובעת הזו כאבותיו
אבי אבי הלא תדעצמאה נפשי לתפילתךאל ניגונך בליל סליחותלאל תשכים בתחינהוהוא שומע רינתךוהוא שומע רינתך
אבי עינייך הרואותעודי זוכר את השורותזמירות שבת מועד וחגמתורתך שלא אשכחושירתך מדור לדוראוסיף ארון את המזמור
אבי אבי הלא תדעצמאה נפשי לתפילתךאל ניגונך בליל סליחותלאל תשכים בתחינהוהוא שומע רינתךוהוא שומע רינתך
אבי אבי הלא תדעצמאה נפשי לתפילתךאל ניגונך בליל סליחותלאל תשכים בתחינהוהוא שומע רינתך

זוהר ארגוב (16 ביולי 1955, כ"ו בתמוז ה'תשט"ו – 6 בנובמבר 1987, י"ד בחשוון ה'תשמ"ח) היה זמר ישראלי, אשר היה פעיל בין השנים 1977–1987. ארגוב נחשב לגדול זמרי המוזיקה המזרחית והאחראי המרכזי על ההכרה במוזיקה הים תיכונית כחלק מההוויה הישראלית. מכונה "הזמיר" ו"המלך". יחד עם זאת, ארגוב הוא דמות שנויה במחלוקת, בשל התמכרותו לסמים והעבירות הפליליות שבהן הורשע, בהן אונס.[1]

מבקר המוזיקה בן זילכה תיאר את חשיבותו המוזיקלית כך: "ארגוב הוא פורץ דרך אמנותי בסדר גודל של יוצרים ידועי שם מהתרבות הפופולרית המערבית, גאונים מוזיקליים שמעט מאוד מהמהפכה שלהם הייתה קשורה ליד המקרה".[2]

ילדותו

ארגוב נולד בשם זוהר עורקבי וגדל בשיכון המזרח שבראשון לציון. הוא היה בנם הבכור (מתוך עשרה אחים ואחיות) של עובדיה ויונה עורקבי, עולים מתימן. כבר מילדותו בלט בכישרון הזמרה שלו.

ב-1968, בגיל 13, הפסיק את לימודיו ויצא לשוק העבודה עקב המצב הכלכלי בבית. ב-1970, בגיל 15, הכיר את ברכה צברי וב-1972 נישאו. בספטמבר 1973 נולד בנו גילי, וביום הברית, נפטר אביו עובדיה. ארגוב לא שירת בצה"ל, ובראיון לדניאל פאר הסביר מדוע "התחתנתי בגיל 17 ובגיל 18 כבר היה לי ילד".[3] לפרנסתו עבד ארגוב תחילה כצבע ביחד עם חברו שימי תבורי ולאחר מכן כקבלן בתחום השיפוצים והצבע.

שנות ה-70

בשנת 1977, בגיל 22, הוציא לראשונה תקליטון סינגל ובו שני שירים: "כל יום שעובר" ו"ילדה חיכיתי שנים", אותם כתב והלחין משה נגר.

בעצה משותפת עם אשתו ברכה, שינה עורקבי בתקליטון זה את שם משפחתו לארגוב (אותו מצאו דרך סריקת מדריך טלפונים), גם בגלל הסיבה שהשם עורקבי אינו "נשמע טוב" לתקשורת ולממסד, דבר שעלול להיות לו למכשול בדרך להשמעת שיריו ברדיו. בנוסף, השם "ארגוב" היה כשמו של אחד מגדולי המלחינים והמוזיקאים בארץ באותה תקופה, סשה ארגוב. למרות שינוי השם לא זכה התקליטון להתייחסות ברדיו.

כעבור שנה, ב-1978, הורשע ארגוב באונס ונגזרו עליו שלוש שנות מאסר, מהן שנה בפועל.[4] במהלך משפט זה, כשעדיין לא היה ברור לבית המשפט האם היה זה אונס או שהדבר נעשה בהסכמה, אמר ארגוב לשופט: ”כבוד השופט, אין בחורה שלא נותנת, צריך רק לדעת איך לקחת”. בעקבות דבריו אלה הורשע ארגוב באונס. בפסק הדין כתב השופט דב לוין[5]”הנאשם מחזיק בדעה שאין אשה שלא ניתנת להשגה […] דווקא משום כך חייב פסק הדין הזה ללמדו כי גישתו והשקפתו בטעות יסודם”. למרות שלא הודה באונס, אשתו לא סלחה לו והשניים התגרשו.

עם שחרורו מהכלא בשנת 1979 החל ארגוב לעסוק במוזיקה כעיסוקו העיקרי. תחילה עבד כנהגה של להקת צלילי העוד, שאחד מחבריה ומייסדיה היה יהודה קיסר. הלהקה הופיעה בתקופה זו במועדונים ובאירועים משפחתיים. באחד האירועים בבאר שבע ביקש ארגוב לשיר וחברי הלהקה הסכימו. ארגוב שר באותה הופעה שני שירים: את השיר ברצלונה ואת השיר "עת דודים כלה".

שנות ה-80 – תקופת ההצלחה

יהודה קיסר, שהיה באותם הימים הגיטריסט של להקת "צלילי העוד", התרשם מקולו של ארגוב והציע להפיק את אלבומו השני, "אלינור", שיצא בשנת 1980. על אף שההקלטה נעשתה באמצעות רשמקול פשוט במועדון "הברווז" ביפו הצליח האלבום מאוד ונחשב, גם עשרות שנים לאחר מותו של ארגוב, למצליח ולאיכותי.

בעקבות הצלחת האלבום בשנת 1980 הפך ארגוב לזמר מבוקש בהופעות חיות ברחבי ישראל. ב-1981 יצא אלבומו השלישי, "היו זמנים", שכלל מספר שירים שחידש ארגוב, ובהם "ברצלונה" (שהיה ידוע בביצוע של ג'ו עמר), "את לי לילה" (שהיה ידוע בביצועו של בועז שרעבי), "להלה יזיד אקטר" (שיר במרוקאית בביצוע עבד אל וואהב דוקאלי (אנ')), "שיר אהבה בלב" ("ממש מראה נהדר"), אשר שאל את הלחן שלו מהשיר "Campanera" של חוזליטו "ילד הפלא" הספרדי. בניגוד ל"אלינור", הוקלט והופק אלבום זה באולפן הקלטות מקצועי ובאיכות גבוהה, וגם הוא הצליח במכירות.

בשנת 1982 הצליחו המפיקים אשר ומאיר ראובני להכניס את ארגוב לפסטיבל הזמר המזרחי "דרור – למנצח שיר מזמור", עם השיר "הפרח בגני" (שיועד מלכתחילה לזוהר ארגוב, זוהר לא רצה בו, הוא הועבר לשימי תבורי. תבורי טס להופעות בחו"ל ולא יכל להשתתף בפסטיבל, והחזיר לארגוב את השיר). את השיר כתב אביהו מדינה, הלחין אביהו עם משה בן מוש ועיבד ננסי ברנדס. ארגוב לא אהב את השיר בתחילה והעדיף להשתתף בפסטיבל עם השיר "שיר פרטי", אך בסופו של דבר ביצע את "הפרח בגני" מעל בימת בנייני האומה בירושלים בחול המועד פסח תשמ"ב, 10 באפריל 1982. ארגוב זכה במקום הראשון. ההופעה בפסטיבל, ששודר בשידור ישיר בערוץ 1, הזניקה את הקריירה של ארגוב.

באותה שנה יצא אלבומו "נכון להיום", אלבומו המצליח ביותר שכלל את השירים: "הפרח בגני", "בדד", "נכון להיום", "כבר עברו השנים", "עוד דקה את נעלמת", ועוד. השירים "הפרח בגני", "נכון להיום" ו"כבר עברו השנים" צעדו תקופה ארוכה בראש מצעדי הפזמונים של רשת ג' וגלי צה"ל, ועם אחד מהם ("כבר עברו השנים") הוזמן ארגוב להשתתף בתוכנית הטלוויזיה "עוד להיט" בפברואר 1983 בהנחיית אלי ישראלי. האלבום זכה לפופולריות גם בקרב קהל שלא שמע מוזיקה מזרחית עד אז וכך תרם לפריצת דרך של המוזיקה המזרחית אל קהל חדש. באותה העת, ארגוב נודע בכינויו: "המלך". האלבום "נכון להיום" נמכר ביותר מ-350 אלף עותקים. שנים אחר כך, בשנת 2008, נבחר על ידי העיתון "ידיעות אחרונות" כאלבום החשוב ביותר במוזיקה הישראלית של שנות ה-80.[6] כמו כן, השיר "הפרח בגני" זכה בשנת 1998 במקום השביעי (מתוך מאות שירים) בתוכנית 'שיר היובל' בערוץ 1 (במקום הראשון זכה שירה של נעמי שמר "ירושלים של זהב", בביצועה של שולי נתן).

בפברואר 1983, בעידודו של המפיק אשר ראובני הופיע ארגוב בפני חיילי חטיבה 14 בלבנון, יחד עם הבדרן יואב לוי, בצומת המים. מספר ראובני: "כשפרצה המלחמה, הוא אמר שרוצה לעשות שירות מילואים בלבנון ולשמח את החיילים. הוא יזם את העניין הזה. לא ביקש כסף. לא ביקש כלום, הוא בא ונתן הופעה מדהימה […] הוא אמר שזו הייתה ההופעה הכי טובה ומרגשת בחייו"[3].

ההידרדרות לסמים

בדצמבר 1982 יצא ארגוב למסע הופעות בארצות הברית ובין השאר הופיע בלוס אנג'לס והוזמן למסיבות ולמועדונים. שם נחשף לראשונה לסם הקראק.

בינואר 1983, לאחר חזרתו מסיבוב הופעות באמריקה עם מומי אלפין, התארח ארגוב בתוכנית שעה טובה – תוכנית האירוח של הערוץ הראשון ששודרה אחת לשבועיים ביום שישי בערב, ושם התראיין על ידי מנחה התוכנית דניאל פאר שבין היתר שאל אותו: "זוהר, היו זמרים ישראליים שהופיעו באמריקה והחליטו שטוב להם שם", וזוהר בתשובה ענה: "איך שהמטוס נחת בניו יורק, וירדתי ממנו, הרגשתי פה לא שלי. אני חושב שבשבילי פה (בישראל) זה אמריקה". עוזי חיטמן, שצפה בתוכנית זו, כתב לו בעקבות דברים אלה את השיר "אמריקה שלי" לאלבום הבא. בתוכנית האירוח, נראה ארגוב במיטבו ושר שני שירים מתוך אלבומו האחרון ("נכון להיום") – "סיימתי מילואים" ו"הפרח בגני".

במהלך שנת 1983, החלו הסמים בהדרגה להשפיע על תפקודו: הוא לא הגיע להקלטות באולפן ולא מילא את התחייבויותיו להופעות. אף על פי שהיה בעל אמצעים, הונו בוזבז על הסם. גם גוון קולו נפגע מעט. באוקטובר 1983 עבר ארגוב תהליך של גמילה במשך שבועיים במלון "גני שולמית" באילת (כיום מלון דן פנורמה אילת), שהיה בזמנו בבעלות חברו בצלאל מזרחי. ארגוב הצליח להחזיק את עצמו בלי הסם למשך שבועיים, ונגמל לחלוטין.

בתחילת שנת 1984 יצא ארגוב עם האלבום "כך עוברים חיי", עם הלהיטים: "מרלן", "עד מתי אלוהי", "כמו שיכור", "יסמין", "כל יום שעובר" שהופיע בתקליטון הראשון (והיה השיר היחיד של זוהר שהופיע פעמיים באלבומיו) ועוד. רוב השירים נכתבו על ידי הפזמונאי עוזי חיטמן. לדברי חיטמן, כשכתב עבורו את מרלן, ביקר את זוהר בביתו, שם ראה אדם שחי בעושר עצום, בפעם הבאה שביקר אותו, כעבור שנה, ראה בית מרוקן ללא ריהוט, מוזנח וללא אמצעים ואז כתב עבורו את השיר "עד מתי אלוהיי". האלבום "כך עוברים חיי" נחל הצלחה רבה, והשיר "מרלן" ו"יסמין" הפכו ללהיטי ענק וזכו להשמעות רבות בתחנות הרדיו.

במהלך שנת 1984 יצא ארגוב לסיבוב הופעות בצרפת ובאמריקה. שם חזר למעגל הסמים. עקב כך החליטו "האחים ראובני", אמרגניו ומפיקיו באותה עת, לשחררו מהחוזה כשנתיים לפני המועד המתוכנן. ארגוב עבר לאמרגנים והמפיקים ניסים בן חיים מירושלים ואביגדור בן מוש מתל אביב, והוציא לאור בשנת 1985 את האלבום "ים של דמעות". באותה תקופה יצאה לאור הקלטת "הופעה חיה בצרפת", ששם מוקלטים קטעים מהופעתו בצרפת וברחבי הארץ. אלבומיו המשיכו להצליח במכירות, אך הביקוש להופעותיו ירד בשל נטייתו לאחר להופעות ואף לא להגיע כלל להופעות. באותה שנה חזר להופיע בפסטיבל "דרור" – פסטיבל לשירים ופזמונים ישראליים תשמ"ה, עם השיר "מלאך שטן" מהאלבום "ים של דמעות". ארגוב הגיע עם שיר זה רק למקום ה-8 מתוך ה-12 (במקום הראשון זכה חיים משה עם השיר "עד כלות הנשימה" מתוך האלבום "להיות זמר").

בשנת 1986, כשהוא שקוע בסמים קשים, הוציא ארגוב את האלבום "להיות אדם", עם הלהיטים: "להיות אדם", "אבי", "אדם שחקן", "יפה אהבה", "כשאת לידי" ועוד. האלבום והקלטת זכו להצלחה במכירות, אך פעילותו של ארגוב בהופעות דעכה, גרונו נצרד ושירתו נפגמה. באוגוסט 1986 עבר ארגוב להתגורר מספר חודשים בירושלים כחלק מתהליך גמילה, כאשר במהלכו התמוטט בדירתו והובהל לבית החולים שערי צדק לטיפול. מנהליו, משפחתו וחבריו הקרובים לא התייאשו ועזרו לו להמשיך את תהליך הגמילה בירושלים עד שהתנקה ונגמל מהסמים. חודשיים לאחר מכן חזר ארגוב אל הסם.

ב-23 בינואר 1987 התארח ארגוב בתוכנית "ממני" – תוכנית האירוח של הערוץ הראשון בהנחייתו של מני פאר ששודרה אחת לשבועיים ביום שישי בערב, ובה דיבר בגלוי על התמכרותו בעבר לסמים וטען כי היום הוא כבר נקי. אולם בתוכנית היה ניתן לראות שארגוב עדיין לא נגמל לגמרי מהסם. בסיום הריאיון שר ארגוב את שירו של אביהו מדינה "להיות אדם". באפריל אותה שנה הוציא המפיק ניסים בן חיים את אלבומו האחרון של ארגוב, "הדרך הברוכה", בו ניכרת ירידה דרסטית באיכות קולו כתוצאה משימוש בסמים. ארגוב ניסה למנוע את הוצאת האלבום על ידי צו בית משפט אך ללא הצלחה.

בין חברותיו של ארגוב הייתה הלן תמיר-שרעבי, גרושתו של הזמר בועז שרעבי ששימשה גם כאשת יחסי הציבור של ארגוב. בשנת 1991 שמה תמיר-שרעבי קץ לחייה בבית הסוהר נווה תרצה.

מותו

קברו של זוהר ארגוב – בית עלמין גורדון החדש. ראשון לציון

במהלך שנת 1987 שב ארגוב והסתבך בפלילים בעקבות התמכרותו לסמים. ב-23 ביולי אותה שנה השתוללו ארגוב, אחיו ואדם נוסף בתחנת מגן דוד אדום בראשון לציון ודרשו לקבל תחליפי סמים. השלושה הגיעו למקום בשעה 3 לפנות בוקר ודרשו לקבל תרופות המשמשות כתחליפי סמים. לאחר מכן נעצר ארגוב בחשד שגנב ארנק של רופאה ששהתה במקום אך הוא שוחרר כעבור זמן קצר לאחר שהתברר שלא הייתה לו יד בדבר. במהלך שחרורו מתחנת המשטרה, לקח ארגוב אקדח שהיה מונח על דלפק היומן וברח משם. לאחר מצוד נרחב של משטרת ראשון לציון נתפס ארגוב כשהאקדח ברשותו. ארגוב נשפט על כך ונגזר עליו חודש מאסר בפועל, אך לאחר ערעור המדינה על קלות העונש, הוחמר גזר דינו של ארגוב לשישה חודשי מאסר בפועל.

שלושה שבועות לפני שחרורו מהמאסר לאחר ניכוי שליש, ושבוע לפני מותו, יצא ארגוב לחופשת שבת, אך כששב כמקובל ביום ראשון לבית הסוהר בעתלית, נעצר ארגוב ונלקח למשטרת ראשון לציון לחקירה, לאחר שחברתו (לימים אשתו) של הזמר ישי לוי, איריס גבאי, שהייתה באותה עת חיילת בת 19, התלוננה שהוא ניסה לאנוס אותה במהלך הסופ"ש כאשר הגיעו השניים לבד לבית אמו של ארגוב בראשון לציון, לאחר בילוי משותף של השלושה בביתו של לוי שבחולון.

ב-6 בנובמבר 1987, אור ליום שישי בשעה 04:00, נמצא ארגוב בתא המעצר של משטרת ראשון לציון ללא רוח חיים כאשר קרע של שמיכה כרוך סביב צווארו, מה שנראה כהתאבדות.[7] רב פקד אהרון טל שמונה לקצין בודק של האירוע, הודיע לאחר מכן שארגוב לא התאבד אלא ניסה לאיים בהתאבדות או לביים התאבדות על מנת לסחוט מהסוהרים עוד ועוד תחליפי סם. הוא מת כתוצאה מאי ספיקת דם למוח, או "תשניק" בשפה הרפואית, כאשר קרע השמיכה התהדק על צווארו ולא יכול היה להציל את עצמו עקב ההשפעה החזקה של תחליפי הסם שלקח. בן 32 היה במותו.

לאחר מותו

לאחר מותו יצאו לאור האלבומים "אל נבקש (דברים נסתרים)", "בכרם התימנים" ו"בן בלי בית", הכוללים שירים מתוך "הדרך הברוכה", הופעות חיות אותן ערך ארגוב בצרפת וברחבי הארץ, והקלטות אחרונות שביצע בשנת 1987 סמוך למותו. בנוסף, כוללים אלבומים אלו גרסאות כיסוי רבות.

בנוסף יצאו על שמו אלבומי אוסף רבים: "שר יוונית", "זוהר וחברים", "נעימות המלך", "חברים שרים זוהר", "זמרים שרים זוהר", "להיטי זהב", "המיטב", "חייו ומותו של המלך" (DVD), "זוהר ארגוב – שירת חייו", "שירת הזמיר", "20 שנה למותו של המלך", ועוד.

ב-11 באפריל 2023, תאגיד השידור כאן 11 פרסם שיר לכבוד 75 שנה למדינה, ובו בינה מלאכותית למדה את קולו, ופרסמה שיר דואט עם עפרה חזה שנקרא "כאן לעולם".[8]

ב-19 ביוני 2023 בינה מלאכותית ביצעה את השיר בית משוגעים של רן דנקר בקולו ובדמותו של זוהר ארגוב

עגלת קניות